הסופרנאפים הינם הרוחות הסועדות של פרדיס ושל היקום המרכזי; רוחות אלה הינן הסדר הגבוה ביותר מקרב הקבוצה הנמוכה ביותר של ילדי הרוח האינסופית – קהילת המלאכים. ניתן למצוא רוחות סועדות שכאלה החל בְּאי פרדיס ועד לעולמות הזמן והמרחב. ואין מתקיים שום חלק נכבד של הבריאה המאורגנת והמיושבת אשר אינו נהנה משירותיהן.

המלאכים הינם חבריהם הרוחניים והסועדים של היצורים הרצוניים האבולוציוניים והמרקיעים של כלל החלל; הם הינם גם עמיתיהן וחבריהן לעבודה של הקהילות הגבוהות יותר של האישיויות האלוהיות של הספֵירות. המלאכים מכל הסדרים הינם אישיויות מובחנות, וכמו-כן הינם אינדיבידואליים ביותר. הם ניחנים כולם ביכולת רבה להעריך את הסעד של מנהלי ההתבוננות בעבר. יחד עם קהילות שליחי החלל, נהנות הרוחות הסועדות מתקופות של מנוחה ושל שינוי; מעצם טיבן הן חברותיות ביותר, ויכולתן להתחבר עולה בהרבה על זו של בני האדם.

הרוחות הסועדות של היקום המקיף מסוּוגות כדלהלן:

1. סוּפֶּרְנַאפִים.

2. סֶקוֹנַאפִים.

3. תְּלַתְשְׂרָפִים.

4. אוֹמְנִיַאפִים.

5. שְׂרָפִים.

6. כְּרוּבִים וסָאנוֹבִּים.

7. יצורים אֶמְצַעדַּרְכִּיים.

החברים היחידים בסדרי המלאכים אינם נייחים כלל ועיקר באשר למעמדם האישי ביקום. מלאכים מסדרים מסוימים עשויים להפוך למשך תקופה מסוימת לבני-לוויה של פרדיס; אחדים מהם עשויים להפוך לרשמים שמימיים; אחרים מעפילים לשורות היועצים הטכניים. כּרוּבים מסוימים עשויים לשאוף למעמד ולגורל שרפי, בעוד ששרפים אבולוציוניים יכולים להגיע לרמות הרוחניות של בני האל המרקיעים.

כפי שנתגלה, שבעת הסדרים של הרוחות הסועדות מקובצים לשם הצגה, בהתאם לפעולותיהם בעלות החשיבות הָרַבָּה ביותר בעבור היצורים המרקיעים:

1.הרוחות הסועדות של היקום המרכזי.שלושת סדריהסופרנאפיםמשרתים במערכת פרדיס-האוונה. סופרנאפים ראשיים, או סופרנאפים של פרדיס, נבראים על-ידי הרוח האינסופית. הסדרים השניוניים והשלישוניים, המשרתים בהאוונה, הינם הצאצאים, בהתאמה, של רוחות האב ושל רוחות המעגלים.

2.הרוחות הסועדות של יקומי העל- הסקונאפים, התלתשרפים והאומניאפים. הסקונאפים, צאצאיהן של הרוחות המחזירותיות, משרתים באופן מגוּון בשבעת יקומי העל. התלתשרפים, אשר מוצאם הינו מן הרוח האינסופית, מוקדשים בסופו של דבר לשירות של קישור בין הבנים הבוראים לבין עתיקי היומין .האומניאפים נבראים בצוותא על-ידי הרוח האינסופית ועל-ידי שבעת המבַצעים העליונים, והם משרתים את אלו באופן בלעדי. הדיון בשלושת הסדרים הללו מהווה את הנושא של המסמכים העוקבים בסדרה זו.

3.הרוחות הסועדות של היקומים המקומייםכוללות אתהשרפיםואת עוזריהם,הכרובים. צאצאים אלו של רוח אם של יקום הינם הראשונים שעימם באים במגע בני-תמותה מרקיעים.היצורים האמצעדרכיים, אשר נולדים בעולמות המיושבים, אינם משתייכים באמת לסדרי המלאכים, אף כי לעיתים תכופות הם מקובצים באופן תפקודי יחד עם הרוחות הסועדות. סיפורם, הכולל גם תיאור של השרפים ושל הכרובים, מוצג באותם מסמכים אשר דנים בענייני היקום המקומי שלכם.

כל סדרי המלאכים מקדישים עצמם לַשירותים השונים ביקום, וסועדים – בדרך כזו או אחרת – את הסדרים הגבוהים יותר של ההוויות השמימיות; ואולם, אלו הם הסופרנאפים, הסקונאפים והשרפים, אשר מועסקים במספרים גדולים בקידומה של תוכנית ההרקעה, אשר באמצעותה הופכים ילדי הזמן בהדרגה למושלמים. הם פועלים ביקום המרכזי, ביקומי העל וביקומים המקומיים, ומרכיבים את השרשרת הרציפה של הרוחות הסועדות, אשר סיפקה הרוח האינסופית על-מנת שתסייע ושתנחה את כל אלו המבקשים להשיג את האב האוניברסאלי דרך הבן הנצחי.

הסופרנאפים מוגבלים ב"קוטביות רוחנית" אך רק ביחס לצורת פעולה אחת, זו הקשורה לאב האוניברסאלי. הם יכולים לפעול לבדם, למעט כאשר מפעילים הם באופן ישיר את המעגלים הבלעדיים של האב. בשעה שמקבלים הסופרנאפים את עוצמת הסעד הישיר של האב, חייבים הם להתאגד מרצונם בזוגות על-מנת שיוכלו לפעול. אותה מגבלה חלה גם על הסקונאפים, ובנוסף, חייבים הם לעבוד בזוגות על-מנת שיהיו מסונכרנים עם מעגלי הבן הנצחי. שרפים יכולים לפעול לבדם כאישיויות בדידות ומקומיות; ואולם, ביכולתם להתחבר אל המעגלים רק כאשר הינם מקוטבים בהתקשרות בזוג. כאשר הוויות רוחניות שכאלה מתאגדות כזוגות, נאמר כי האחת הינה משלימתה של רעותה. מערכות יחסים אלה של השלמה עשויות להיות ארעיות; הן אינן בהכרח בעלות טבע קבוע.

יצורי אור בוהקים אלו ניזונים ישירות מן האנרגיה הרוחנית שאותה הם שואבים מן המעגלים הראשיים של היקום. בני התמותה של אורנטיה חייבים לקבל את אנרגיית האור באמצעות ההתגשמות הצמחית, ואילו קהילות המלאכים מחוברות למעגלים; להן יש "מזון אשר לא ידעתם אותו". הן אף נוטלות חלק בלימודיהם הסובבים של בני השילוש המורים; והן ניחנות ביכולת קליטת ידע וקבלת תבונה הדומה מאוד לטכניקה שלהן להטמיע את אנרגיות החיים.

הסופרנאפים הינם הסועדים הכישרוניים של כל סוגי ההוויות השוכנות בפרדיס וביקום המרכזי. מלאכים גבוהים אלו נבראים בשלושה סדרים עיקריים: ראשי, שניוני ושלישוני.

הסופרנאפים הראשייםהינם צאצאיו הבלעדיים של הפועל האחוד. הם מחלקים את הסעד שלהם באופן שווה למדי בין קבוצות מסוימות של אזרחי פרדיס לבין הסגל הגדל-לעולם של עולי הרגל המרקיעים. מלאכים אלו של האי הנצחי הינם יעילים ביותר בקידום האימון החיוני של שתי קבוצות שוכני פרדיס. והם תורמים תרומה רבה המסייעת להבנה ההדדית בין שני הסדרים הייחודיים הללו של יצורים ביקום – סדר אחד המהווה את הסוג הגבוה ביותר של יצור רצוני אלוהי ומושלם, ואילו הסדר האחר הינו תוצר ההתפתחות שהפכה מושלמת של היצור הרצוני מן הסוג הנמוך ביותר בכל רחבי יקום היקומים.

עבודתם של הסופרנאפים הראשיים הינה כה ייחודית ומובחנת, כך שהיא תידון בנפרד במסמך הבא.

הסופרנאפים השניוניים הינם המנהלים של ענייני ההוויות המרקיעות בשבעת מעגלי האוונה. במידה שווה הם עוסקים גם בסעד לַאימון החינוכי של סדרים רבים של אזרחי פרדיס, השוהים למשך תקופות ארוכות במעגלי העולמות של הבריאה המרכזית; ואולם, אין אנו מורשים לדון בהיבטים אלו של שירותם.

קיימים שבעה סדרים מן המלאכים הגבוהים הללו, כאשר מקורו של כל סדר הינו באחת משבע רוחות האב, וטיבו מעוצב בהתאם לרוח אב זו. בצוותא, בוראות שבע רוחות האב קבוצות שונות ורבות של הוויות ושל ישויות ייחודיות, והחברים היחידאיים בכל סדר הינם אחידים בטיבם באופן יחסי. ואולם, כאשר אותן שבע רוחות בוראות כל אחת בנפרד מרעותה, לעולם הסדרים הנוצרים הינם בני שבעה היבטים; ילדיה של כל רוח אב מושכים מטיבה של בוראתם, ובהתאם לכך הם הינם שונים מן האחרים. זהו הינו המקור של הסופרנאפים השניוניים, ושל המלאכים מכל שבעת הסוגים הנבראים, הפועלים בכל ערוצי הפעילות הפתוחים בפני הסדר שלהם בכללותו, ובעיקר בשבעת המעגלים של היקום המרכזי והאלוהי.

כל אחד משבעת המעגלים הפלנטאריים של האוונה מצוי תחת פיקוחה הישיר של אחת משבע רוחות המעגלים, אשר בעצמן נבראו בצוותא על-ידי שבע רוחות האב; ועל כן הן הינן אחידות בטיבן. אף כי חולקות הן את טיבו של המקור והמרכז השלישי, שבע רוחות כפיפות אלה של האוונה לא היו חלק מן היקום התבניתי המקורי. הן החלו לפעול לאחר הבריאה המקורית (הנצחית), אך הרבה לפני ימיו של גרנדפאנדה. הן הופיעו, ללא ספק, כתגובה יצירתית של רוחות האב לייעוד המתעורר של ההוויה העליונה, והן התגלו בפעולתן במהלך ארגונו של היקום המקיף. דומה שהרוח האינסופית ועמיתיה היצירתיים – כדוגמת המתאמים האוניברסאליים – ניחנים בשפע בַּיכולת להגיב באופן יצירתי והולם להתפתחויות הבו-זמניות המתרחשות באלוהויות ההתנסותיות וביקומים המתפתחים.

המקור שלהסופרנאפים השלישונייםהינו בשבע הרוחות האלה של המעגלים. כל אחת מהן הוסמכה במעגלים הנפרדים של האוונה, על-ידי הרוח האינסופית, לברוא כמות מספקת של סועדים גבוהים על-שרפיים מן הסדר השלישוני על-מנת לענות על הצורך של היקום המרכזי. אף כי רוחות המעגלים בראו מספר קטן יחסית של סועדים מלאכיים אלו בטרם הגיעוּ עולי הרגל של הזמן להאוונה, שבע רוחות המעגלים אפילו לא החלו בבריאת הסופרנאפים השניוניים עד למועד נחיתתו של גראנדפנדה. כַּסדר הקדום יותר, אם כן, יזכו הסופרנאפים השלישוניים ליחס ראשונים.

משרתים אלו של שבע רוחות האב הינם המומחים המלאכיים של מעגלי האוונה השונים, והסעד שלהם מקיף הן את עולי הרגל המרקיעים של הזמן והן את עולי הרגל היורדים של הנצח. במיליארד עולמות הלימוד של הבריאה המרכזית והמושלמת, עמיתיכם העל-שרפיים מכל הסדרים יהיו גלויים לחלוטין לעיניכם. שם כולכם תהיו – ובמובן הגבוה ביותר – הוויות של הבנה ושל אחווה, של קשר הדדי ושל סימפתיה. אף תכירו באופן מלא ותתרועעו מעדנות עם עולי הרגל היורדים, אזרחי פרדיס החוצים מעגלים אלו מן הפְּנים והחוצה, ואשר נכנסים להאוונה דרך עולם הקבלה של המעגל הראשון ומשם ממשיכים החוצה לעבר השביעי.

עולי הרגל המרקיעים משבעת יקומי העל חוצים את האוונה בכיוון ההפוך; הם נכנסים דרך עולם הקבלה של המעגל השביעי וממשיכים ממנו פנימה. אין חלה מגבלת זמן על משך התקדמותם של היצורים המרקיעים מעולם לעולם וממעגל למעגל; זאת בדיוק כשם שלא נקבע באופן שרירותי פרק זמן קבוע בעבור השהות בעולמות המורונטיים. ואולם, בעוד שיחידים אשר התפתחו במידה הולמת עשויים להיות פטורים משהות באחד או יותר מעולמות האימון של היקום המקומי, לא יוכל אף עולה רגל להימנע מן המעבר דרך כל אחד משבעת מעגלי האוונה של התהליך המדורג של ההפיכה לרוחני.

סגל זה של הסופרנאפים השלישוניים, אשר מוקצה בעיקרו לשירות עולי הרגל של הזמן, מסוּוג כדלהלן:

1.מפקחי ההרמוניה. אין תמה על כך שנדרשת השפעה מתאמת כלשהי, ואפילו בהאוונה המושלמת, על-מנת לשמר את המערכת ועל-מנת לוודא כי כל עבודת ההכנה של עולי הרגל של הזמן לקראת הישגיהם העתידיים בפרדיס מתרחשת בהרמוניה. זוהי משימתם האמיתית של מפקחי ההרמוניה – לדאוג שהכול ינוע באופן חלק וזריז. מקורם הינו במעגל הראשון והם משרתים בכל רחבי האוונה; נוכחותם במעגלים מבטיחה כי דבר אינו יכול להתרחש שלא כשורה. יכולתם הכבירה לתאם מִגוון פעילויות הכוללות אישיויות מסדרים שונים – ואפילו ברמות מרובות – מאפשרת להם לסייע כל אימת שהם נדרשים לסייע ובכל מקום שבו זקוקים להם. מפקחי ההרמוניה תורמים תרומה אדירה להבנה ההדדית בין עולי הרגל של הזמן לבין עולי הרגל של הנצח.

2.הרשמים הראשיים.מלאכים אלו נבראים במעגל השני, אך משרתים בכל רחבי היקום המרכזי. הם רושמים את רישומיהם בשלושה העתקים; מבצעים רישומים בעבור הקבצים של האוונה כפשוטם, בעבור הקבצים הרוחניים של סִדרם ובעבור הרשומות הרשמיות של פרדיס. בנוסף, הם משדרים באופן אוטומאטי את המאורעות בעלי החשיבות של ידע-אמיתי לספריות החיות של פרדיס – נאמני המשמורת של הידע מסֶדר הסופרנאפים הראשי.

3.השדרנים.אף-על-פי שבסיסם מצוי בפלנטה מספר שבעים אשר במעגל החיצוני ביותר, פועלים ילדי רוח המעגלים השלישית בכל רחבי האוונה. טכנאים מומחים אלו הינם מקבלי ושולחי התשדורות של הבריאה המרכזית, וכן בימאֵי דו"חות החלל העוסקים בכל תופעות האלוהות בפרדיס. ביכולתם להפעיל את כל המעגלים הבסיסיים של החלל.

4. מקורם שלהשליחים הינו במעגל מספר ארבע. הם משוטטים ברחבי מערכת פרדיס-האוונה כנושאי כל המסרים אשר דורשים מסירה אישית. הם משרתים את חבריהם, האישיויות השמימיות, עולי הרגל של פרדיס, ואפילו את הנשמות המרקיעות של הזמן.

5.מתאמי המידע.סופרנאפים שלישוניים אלו, ילדיה של רוח המעגלים החמישית, לעולם הינם מטפחיו החכמים והאוהדים של קשר האחווה בין עולי הרגל המרקיעים לבין עולי הרגל היורדים. הם סועדים את כל שוכני האוונה, ובייחוד את המרקיעים, בכך שהם שומרים אותם מעודכנים באשר לענייני יקום היקומים. באמצעות קשרים אישיים עם השדרנים ועם המחזירים, מְיוּדַעִים "עיתונים חיים" אלו של האוונה כהרף עין בכל המידע החולף במעגלי החדשות העצומים של היקום המרכזי. הם מקבלים מידע זה באמצעות טכניקת הגרף של האוונה, אשר מאפשרת להם להטמיע באופן אוטומאטי במשך שעה אחת כמניין הזמן באורנטיה, כמות מידע אשר לרישומה היו נדרשות לטכניקה הטלגראפית המהירה ביותר שלכם אלף שנים.

6.אישיויות הסעה.הוויות אלה, אשר מקורן הינו במעגל מספר שש, פועלות בדרך-כלל מפלנטה מספר ארבעים אשר במעגל החיצוני ביותר. הן אלה אשר מסיעות בחזרה את המועמדים אשר כשלו זמנית בהרפתקת האלוהות. הן עומדות הכן לשרת את כל אלו אשר חייבים לבוא ולצאת בשירות האוונה, ואשר אינם ניידים בחלל בכוחות עצמם.

7.סגלי המילואים.התנודות בעבודה עם ההוויות המרקיעות, עם עולי הרגל של פרדיס ועם סדרי הוויות אחרים השוהים בהאוונה, הופכות לנחוצה את החזקת סגלי המילואים הללו של הסופרנאפים בעולם הקבלה של המעגל השביעי, אשר בו מקורם. הם נבראים ללא מטרה ייחודית, והם כשירים לשרת בכלל המשימות הפשוטות יותר של עמיתיהם העל-שרפיים מן הסדר השלישוני.

הסופרנאפים המשניים הינם סועדי שבעת המעגלים הפלנטאריים של היקום המרכזי. חלקם מקדישים עצמם לשירות עולי הרגל של הזמן, ואילו מחצית מכלל סדר זה מוקצית לאימון עולי הרגל של הנצח מפרדיס. בעת מסע העלייה לרגל דרך מעגלי האוונה, מסתייעים אזרחי פרדיס אלו גם במתנדבים מסֶגֶל הסוֹפִיוֹנִיוּת שֶׁל בְּנֵי הַתְּמוּתָה; הֶסְדֵּר זה מתקיים מן העת שבה הושלמה קבוצת הסופיונים הראשונה.

בהתאם להצבתם התקופתית בסעד עולי הרגל המרקיעים, הסופרנאפים המשניים עובדים בשבע הקבוצות הבאות:

1. סייעים לעולה רגל.

2. מַדְרִיכֵי עֶלְיוֹנוּת.

3. מדריכי שילוש.

4. מוֹצְאֵי בֵּן.

5. מדריכי אב.

6. מַנְחִים וִיוֹעֲצִים.

7. מַשְׁלִימֵי המנוחה.

כל אחת מקבוצות העבודה האלה כוללת מלאכים מכל שבעת הסוגים שנבראו, ולעולם מונחה עולה הרגל של החלל בידי סופרנאפים מִשני אשר מקורו ברוח האב החולשת על יקום העל שבו נולד עולה הרגל. כאשר אתם, בני התמותה של אורנטיה, תגיעו להאוונה, בוודאי תונחו בידי סופרנאפים אשר טבע בריאתו – בדומה בדיוק לטבעכם שהתפתח – נגזר מרוח האב של אורוונטון. ומשום שמקור המנחים שלכם הינו ברוח האב של יקום העל שלכם, הם מוכשרים במיוחד להבין, לנחם ולסייע בעדכם בכל מאמציכם להשיג מושלמוּת של פרדיס.

עולי הרגל של הזמן מוסעים אל מעבר לגופי הכבידה הכהים של האוונה, אל המעגל הפלנטארי החיצוני, על-ידי אישיויות המסע מן הסדר הראשי של הסקונאפים, אישיויות הפועלות ממטות שבעת יקומי העל. מרבית השרפים המשרתים בפלנטות וביקום המקומי ואשר אושרו להרקיע לפרדיס – אם כי לא כולם – ייפרדו מעמיתיהם בני התמותה בטרם הטיסה הארוכה להאוונה, ומייד יחלו באימון הממושך והאינטנסיבי לקראת משימתם הנשגבת; זאת בעודם מצפים להשיג, כשרפים, מושלמוּת של קיום ועליונות של שירות. ואת זאת הם עושים, מתוך תקווה להצטרף לעולי הרגל של הזמן, על-מנת להיות מוּכּרים בין אלו אשר לנצח הולכים בדרכם של בני התמותה כְּאלו אשר השיגו את האב האוניברסאלי ואשר הוצבו לַשירות הבלתי-גלוי של סגל הסופיונות.

עולי הרגל נוחתים בפלנטת הקבלה של האוונה, עולם הקבלה של המעגל השביעי, ובאמתחתם ציווי אחד של מושלמוּת – מושלמוּת התכלית. כה ציווה האב האוניברסאלי: "היו אתם מושלמים, כפי שאנוכי מושלם הנני". זוהי ההזמנה-המִצווה המופלאה המשודרת אל ילדיהם הסופיים של עולמות החלל. ההכרזה על ציווי זה הפיחה בכלל הבריאה תזזית של מאמץ מתואם מצד ההוויות השמימיות לסייע להביא למילויה ולהגשמתה של מצווה אדירה זו של המקור והמרכז הראשון.

כאשר, הודות לסעד של כל קהילת הסועדים של תוכנית ההישרדות האוניברסאלית, ובאמצעותו, אתם מופקדים בסופו של דבר בעולם הקבלה של האוונה, אתם מגיעים רק עם סוג אחד של מושלמות– מושלמות התכלית.הוכחתם את תכליתכם לעילא; אמונתכם נבחנה. הנכם מוּכּרים כאלו שהינם עמידים בפני האכזבה. אפילו הכישלון להבחין באב האוניברסאלי לא יוכל לזעזע את אמונתו, או לערער באמת את אמונו, של בן-תמותה מרקיע אשר צלח את ההתנסות שאותה כולם נדרשים לצלוח על-מנת להגיע לספֵירות המושלמוֹת של האוונה. עד לעת שבה הנכם מגיעים להאוונה, כנותכם הופכת זה מכבר לנשגבת. מושלמות התכלית ואלוהיות התשוקה, כמו גם יציבות האמונה, הן שהבטיחו את כניסתכם למשכנות הנצח המיושבים; השתחררותכם מאי הוודאויות של הזמן תמה ונשלמה; וכעת עליכם לעמוד פנים-אל-פנים אל מול הבעיות של האוונה ואל מול עוצמות פרדיס, ולפגוש את אשר לקראתו התאמנתם כה רבות בעידני ההתנסות של הזמן בעולמות הלימוד של החלל.

האמונה קנתה בעבור עולה הרגל המרקיע את מושלמוּת התכלית אשר מעבירה את ילדי הזמן בשערי הנצח. כעת מוכרחים הסייעים לעולי הרגל להתחיל את עבודת הפיתוח של מושלמוּת ההבנה ושל אותה טכניקת תפישה, אשר הינן כה חיוניוֹת לשם השגת מושלמוּת פרדיס של האישיות.

היכולת לתפוש הינה כרטיס הכניסה של בן התמותה לפרדיס.הנכונוּת להאמין הינה המפתח להאוונה. מחיר ההישרדות האבולוציונית הינו קבלת עובדת היותכם בנים, וכן שיתוף פעולה עם המכוונן השוכן.

הקבוצה הראשונה מתוך שבע קבוצות הסופרנאפים המשניים אשר עימה נפגשים היא זו של סייעי עולי הרגל, אותן הוויות זריזוֹת-הבנה ובעלות אהדה רחבה, אשר מקבלות את פניהם של מרקיעי החלל לְמוּדֵי-המסעות בעולמות המיוצבים ובכלכלה המוסדרת של היקום המרכזי. בה בעת, סועדים גבוהים אלו מתחילים את עבודתם בעבור עולי הרגל של הנצח מפרדיס, אשר הינם הראשונים מקרב אלו שהגיעו לעולם הקבלה של המעגל הפנימי של האוונה בדיוק בשעה שנחת גרנדפאנדה בעולם הקבלה של המעגל החיצוני. באותם ימים רחוקים של העבר, עולי הרגל מפרדיס ועולי הרגל של הזמן נפגשו לראשונה בְּעולם הקבלה של מעגל מספר ארבע.

סייעים אלו לעולי הרגל, הפועלים בעולמות המעגל השביעי של האוונה, מנהלים את עבודתם בעבור בני התמותה המרקיעים בשלוש מחלקות עיקריות: הראשונה – ההבנה העליונה של שילוש פרדיס; השנייה – התפישה הרוחנית של שותפות האב-הבן; והשלישית – ההכרה האינטלקטואלית של הרוח האינסופית. כל אחד משלבי הלימוד הללו מחולק לשבעה ענפים בעלי שתיים-עשרה קבוצות משנה, אשר כל אחת מהן מחולקת שוב לשבעים תת-קבוצות; וכל אחת משבעים תת הקבוצות של הלימוד מוצגת באמצעות אלף סיווגים. במעגלים הבאים מסופק לימוד מפורט יותר, ואולם, הסייעים לעולי הרגל מלמדים אותם את המתאר של כל דרישות פרדיס.

זהו, אם כן, הקורס הראשוני, או הבסיסי, שאיתו מתמודדים עולי הרגל למודי-המסעות של החלל, אלו אשר אמונתם נבחנה. ואולם, הרבה בטרם הגיעם להאוונה, ילדים מרקיעים אלו של הזמן למדו להתענג על טעם אי הוודאות, להתפטם באכזבה, להתלהב מן התבוסה לכאורה, להתמלא עוז נוכח הקשיים, להציג אומץ לבלי חת אל מול הכבירוּת, ולהפעיל אמונה בלתי-ניתנת להכנעה בשעה שהם מתמודדים עם האתגר של הבלתי-מוסבר. מני אז, הפכה קריאת הקרב של עולי רגל אלו להיות: " לא יִפָּלֵא דבר – כל דבר שהוא – מן האדם אשר עם האלוהים."

בכל אחד ממעגלי האוונה נדרשת מכל עולה רגל של הזמן דרישה מוגדרת; ובעוד שכל עולה רגל ממשיך בדרכו תחת הנחיית ספורנאפים המותאם מטיבו לסייע לסוג המסוים הזה של יצור מרקיע, כל המרקיעים המגיעים ליקום המרכזי נדרשים להתמחות בקורס אחיד דיו. קורס הישג זה הינו כמותי, איכותי והתנסותי – אינטלקטואלי, רוחני ועליון.

לזמן חשיבות מועטה במעגלי האוונה. במובן מצומצם, הוא נכלל באפשרויות ההתקדמות, אך ההישג הינו המבחן הסופי והעליון. בו ברגע שעמיתכם העל-שרפי מעריך כי הנכם כשירים לעבור פנימה אל מעגל הבא, תועמדו לפני שנים-עשר השָלישים של רוח המעגל השביעי. כאן תידרשו לעבור את מבחני המעגל, כפי שאלו נקבעו על סמך יקום העל של מוצאכם ועל סמך המערכת שבה נולדתם. הישג האלוהיות של מעגל זה מתרחש בעולם הקבלה, והוא כרוך בַּהכרה ובתפישה הרוחנית של רוח האב של יקום העל אשר ממנו הגיע עולה הרגל המרקיע.

משהסתיימה העבודה במעגל החיצוני של האוונה ומשהקוּרס שהוצג נלמד במומחיות, לוקחים סייעי עולי הרגל את אלו שהופקדו בידיהם אל עולם הקבלה של המעגל הבא ומפקידים אותם בידי מדריכי העליונות. על-מנת לסייע למעבר להיות מהנה ומשתלם כאחד, הסייעים לעולי הרגל תמיד נשארים למשך תקופה מסוימת בעולם הקבלה של המעגל הבא.

מרקיעי החלל מכונים "בוגרים רוחניים" כאשר הם מועברים מן המעגל השביעי למעגל השישי ומופקדים תחת השגחתם המיידית של מדריכי העליונוּת. אין לבלבל בין מדריכים אלו לבין מדריכי הבוגרים, אשר משתייכים לאישיויות הגבוהות של הרוח האינסופית, ואשר – יחד עם עמיתיהם השרתים – סועדים בכל מעגלי האוונה הן את עולי הרגל המרקיעים והן את עולי הרגל היורדים. מדריכי העליונוּת פועלים אך ורק במעגל השישי של היקום המרכזי.

זהו המעגל אשר בו משיגים המרקיעים הבנה חדשה של האלוהיות העליונה. במהלך נתיבותיהם הארוכות ביקומים האבולוציוניים התנסו עולי הרגל של הזמן במודעוּת הולכת וגדלה למציאוּתיוּת שליטת-העל רבת-הכוח בבריאוֹת הזמן-מרחב. כאן, במעגל האוונה זה, הם מתקרבים לפגישה עם מקור האחדות בזמן-מרחב של היקום המרכזי – המציאות הרוחנית של האל העליון.

במידה מסוימת, הנני נותר חסר במילים בבואי להסביר את המתרחש במעגל זה. אף נוכחוּת אישית כלשהי של העליונוּת אינה מוחשת בעבור המרקיעים. בהיבטים מסוימים, מערכות יחסים חדשות עם רוח האב השביעית מפצות על חוסר היכולת ליצור קשר עם ההוויה העליונה. ואולם, מבלי להתחשב בחוסר יכולתנו לתפוש את הטכניקה, נדמה כי כל יצור מרקיע עובר התמרה של גידול, מיזוג חדש של המוּדעות, תהליך חדש של הפיכת התכלית לרוחנית ורכישת רגישות חדשה לאלוהיות, תופעות אשר יקשה עד מאוד להסבירן באופן מספק מבלי להניח את הפעילות החסויה של ההוויה העליונה. לאלו מאיתנו אשר חזו באירועים מסתוריים אלו, נראה כי האל העליון מעניק בחיבה לילדיו ההתנסותיים – ככל שיכולתם ההתנסותית לקבל מגעת – את אותם שיפורים בתפישה האינטלקטואלית, בבוננות הרוחנית ובמשרעת האישיות, אשר להם הם כה יזדקקו במאמציהם לחדור את רמת האלוהיות של שילוש העליונות, על-מנת להשיג את אלוהויות פרדיס הנצחיות והקיומיות.

כאשר מחליטים מדריכי העליונות כי תלמידיהם כבר בשלים להתקדם, הם מעמידים אותם בפני ועדת השִבעים, קבוצה מעורבת המשמשת כבוחני עולם הקבלה של מעגל מספר שש. משהשׂביעו את רצונה של הוועדה באשר להבנתם את ההוויה העליונה ואת שילוש העליונות, מקבלים עולי הרגל את האישור להיות מועתקים למעגל החמישי.

מדריכי השילוש הינם הסועדים הבלתי-נלאים של מעגל האימון החמישי של האוונה בעבור עולי הרגל המתקדמים של הזמן והחלל. כאן מכונים הבוגרים הרוחניים "מועמדים להרפתקת האלוהות", משום שבמעגל הזה, תחת הנחייתם של מדריכי השילוש, מקבלים עולי הרגל הנחייה מתקדמת בדבר השילוש האלוהי; זאת כהכנה לניסיונם להשיג את הכרת האישיות של הרוח האינסופית. וכאן, בעודם מתחילים להבחין בטיב המאמץ הרוחני המכביד-עוד-יותר והמפרך-הרבה-יותר אשר יידרש מהם על-מנת שיעמדו בדרישות היעד הגבוה המוצב בעבורם כהישג בעולמותיו של מעגל זה, מגלים עולי הרגל המרקיעים לימוד אמיתי ומאמץ מנטאלי אמיתי מה הם.

מדריכי השילוש הינם נאמנים ויעילים ביותר; וכל עולה רגל מקבל את תשומת ליבו המלאה, ונהנה מחיבתו השלמה, של סופרנאפים מִשְׁנִי המשתייך לסדר זה. עולה רגל של הזמן לא היה יכול למצוא את האישיות הראשונה בשילוש פרדיס אשר ניתן להתקרב אליה, לולא הסיוע והעזרה של מדריכים אלו ושל קבוצה גדולה של הוויות רוחניות אחרות, העוסקות בהנחיית המרקיעים באשר לְטיב הרפתקת האלוהות הממשמשת ולטכניקה שלה.

לאחר סיום פרק האימון במעגל זה, לוקחים מדריכי השילוש את תלמידיהם אל עולם הקבלה של המעגל, ושם מציגים אותם בפני אחת מן הוועדות הרבות של השילוש, המשמשות כבוחנות המועמדים וכמאשרות הרפתקת האלוהות. וועדות אלה מורכבות מחבר סופיון אחד, סופרנאפים ראשי אחד המשמש כמנחה התנהגות, וכן חבר נוסף – שליח בודד או בן-פרדיס ששולש.

כאשר נשמה מרקיעה מתחילה למעשה את מסעה אל פרדיס, נלווית אליה אך ורק שלישיית המסע: העמית העל-שרפי של המעגל, המדריך הבוגר, והשרת הנלווה שלו, הנוכח-לעולם. טיולים אלו ממעגלי האוונה אל פרדיס מהווים מעין נסיעות מבחן; למרקיעים אין עדיין מעמד בפרדיס. והם אינם משיגים מעמד של מגורים בפרדיס עד אשר הם עוברים דרך המנוחה הסופית של הזמן, אשר מגיעה לאחר השגת האב האוניברסאלי ולאחר עזיבתם הסופית של מעגלי האוונה. רק לאחר המנוחה האלוהית הם חולקים את ה"מהות האלוהית" ואת "רוח העליונות", וכך מתחילים באמת לפעול במעגל הנצח ובנוכחוּת השילוש.

חברי שלשת המסע אינם נחוצים למרקיע על-מנת לאפשר לו לאכּן את הנוכחות הגיאוגרפית של אוריוּת הרוח של השילוש, אלא על-מנת לספק בידו את כל הסיוע האפשרי למשימתו הקשה, שהיא להכיר, להבחין ולהבין את הרוח האינסופית במידה מספקת כדי לכונן הכרת אישיוּת. כל עולה רגל מרקיע בפרדיס יכול להבחין בנוכחותו הגיאוגרפית או במיקומו של השילוש; רובם הגדול גם מסוגל ליצור קשר עם המציאות האינטלקטואלית של האלוהויות, ובעיקר עם זו של האישיות השלישית; אבל לא כולם יכולים לזהות, או אפילו לתפוש באופן חלקי, את מציאותיות הנוכחות הרוחנית של האב ושל הבן. ואף קשָה מכך היא ההבנה הרוחנית, ולוּ המינימאלית, של האב האוניברסאלי.

רק לעיתים רחוקות נכשלת הגשמת חיפוש זה של הרוח האינסופית, ומשהצליחו הכפופים להם בשלב זה של הרפתקת האלוהות, מתכוננים מדריכי השילוש להעבירם לידי הסעד של מוצאֵי הבן במעגל הרביעי של האוונה.

המעגל הרביעי של האוונה מכונה לעיתים בשם "מעגל הבנים". מן העולמות של מעגל זה יוצאים עולי הרגל המרקיעים אל פרדיס על-מנת להשיג קשר של הבנה עם הבן הנצחי; זאת בעוד שבעולמותיו של מעגל זה משיגים עולי הרגל היורדים תפישה חדשה של טיבם של הבנים הבוראים של הזמן והמרחב, ושל משימתם. במעגל זה קיימים שבעה עולמות, ובהם מחזיקים סגלי המילואים של המיכאלים מפרדיס בתי-ספר מיוחדים של שירות לשם סעד הדדי הן לעולי הרגל המרקיעים והן לעולי הרגל היורדים; וכאן, בעולמות אלו של הבנים מסוג מיכאל, מגיעים עולי הרגל של הזמן ועולי הרגל של הנצח להבנה ההדדית האמיתית הראשונה ביניהם. במובנים רבים, ההתנסויות במעגל זה הן המסקרנות ביותר בכלל השהות בהאוונה.

מוֹצְאֵי הבן הינם הסייעים העל-שרפיים של בני התמותה המרקיעים של המעגל הרביעי. בנוסף לעבודתם הכללית בהכנת מועמדיהם להבנת מערכות היחסים של הבן הנצחי במסגרת השילוש, חייבים מוצאי בן אלו גם להדריך את המסוּרים בידם בשלמות, כך שיצליחו באופן מלא במשימות הבאות: ראשית, בַּהבנה הרוחנית ההולמת של הבן; שנית, בְּהכרה משביעת רצון של אישיות הבן; ושלישית, בהבחנה ההולמת של הבן מן האישיות של הרוח האינסופית.

לאחר ההישג של הרוח האינסופית אין נערכים מבחנים נוספים. מבחני המעגלים הפנימיים הינם פעולות עולי הרגל המועמדים בשעה שהם מאומצים ונעטפים בידי האלוהויות. ההתקדמות נקבעת באופן בלעדי על-ידי רוחניותו של היחיד, ואף-אחד מלבד האלים אינו מהין לשפוט בעניין זה. במקרה של כישלון, לעולם אין ניתנות סיבות, ואף המועמדים עצמם, או מי ממִגוון מוריהם ומנחיהם, אינם ננזפים או מבוקרים. בפרדיס, האכזבה לעולם אינה נחשבת לתבוסה; דחיית המועד לעולם אינה בבחינת בושה; ולעולם אין בלבול בין מה שנראה ככישלונות של הזמן לבין דחיות המועד המשמעותיות של הנצח.

לא רבים הם עולי הרגל אשר חווים את הדחייה בהרפתקת האלוהות הנדמית ככישלון. כמעט כולם משיגים את הרוח האינסופית, אף כי לעיתים עולה רגל מיקום העל מספר אחת איננו מצליח לעשות כן בניסיונו הראשון. עולי הרגל אשר משיגים את הרוח נכשלים לעיתים רחוקות במציאת הבן; וכמעט כל אלו הנכשלים בהרפתקה הראשונה מגיעים מיקומי העל מספר שלוש או מספר חמש. רוב רובם של אלו הנכשלים במציאת האב בהרפתקה הראשונה, לאחר שמצאו הן את הרוח והן את הבן, מגיעים מיקום העל מספר שש; זאת אף-על-פי שמעטים מקרב המגיעים מיקומי העל מספר שתיים או מספר שלוש נכשלים אף הם. וכל זאת מעיד בבירור כי קיימת סיבה טובה ומספקת לַכישלונות-לכאורה הללו; ולאמיתו של דבר, מדובר אך בדחיות בלתי-נמנעות.

המועמדים אשר נכשלו בהרפתקת האלוהות מוצבים תחת סמכותם של המציבים הראשיים – קבוצה של סופרנאפים ראשיים – ונשלחים חזרה לעבודה בתחומי החלל למשך תקופה שאינה נופלת מאלף שנים. לעולם הם אינם חוזרים ליקומי העל הילידיים שלהם, אלא נשלחים תמיד לבריאת-העל המתאימה ביותר לשם האימון המחודש הנדרש על-מנת להכינם להרפתקת האלוהות השנייה. לאחר שירות זה, הם חוזרים – על-פי בקשתם הם – למעגל החיצוני של האוונה, אשר ממנו הם מייד מלוּוים למעגל שבו הופסקה נתיבתם, וחוזרים ללא דיחוי להכנותיהם לקראת הרפתקת האלוהות. הסופרנאפים המשניים לעולם אינם נכשלים בהדרכת אלו המסורים בידם לניסיונם השני, ואותם סועדים על-שרפיים ומנחים אחרים לעולם מסייעים בידי מועמדים אלו במהלך הרפתקה שנייה זו.

כאשר משיגה נשמת עולה הרגל את המעגל השלישי של האוונה, היא מתקבלת תחת הנחייתם של מדריכי האב, אשר הינם מן הוותיקים, המיומנים והמנוסים ביותר מקרב הסועדים העל-שרפיים. בעולמותיו של מעגל זה מחזיקים מדריכי האב בתי-ספר של תבונה ומכללות של טכניקה, אשר בהם משמשים כמורים כל שוכני היקום המרכזי. דבר מכל אשר ביכולתו לעזור ליצוּר הזמן בהרפתקה טרנסצנדנטאלית זו של הישג הנצח, אינו נשכח ואיזו מוזנח.

חרף המעגלים הנוספים שאותם יש לחצות, ההישג של האב האוניברסאלי הינו הדרכון אל הנצח. זהו רגע מדהים, איפוא, כאשר שְׁלָשַׁת המסע מצהירה בעולם הקבלה של מעגל מספר שלוש, כי ההרפתקה האחרונה של הזמן עתידה להתרחש; קרי, שיצוּר נוסף של החלל מבקש להיכנס לפרדיס דרך שערי הנצח.

מבחן הזמן כמעט ונסתיים; המרוץ אלי נצח הובטח לגמרי. ימי אי-הוודאות מסתיימים להם; הפיתוי להטיל ספק הולך ונמוג; והציווי להיות מושלמים נענה בציות. מתחתיות הקיום התבוני, הרְקיע – דרך הספירות האבולוציוניות של החלל – יצור הזמן בעל האישיות החומרית, ובכך הוכיח את היתכנותה של תוכנית ההרקעה, בעודו מדגים לנצח נצחים את הצדיקות ואת היושר של הציווי אשר ציווה האב האוניברסאלי את ילדיו הנמוכים של העולמות: "היו אתם מושלמים, כפי שאנוכי מושלם הנני".

צעד אחר צעד, חיים אחרי חיים, עולם אחר עולם, הושלמה נתיבת ההרקעה והושגה מטרת האלוהות. ההישרדות הינה שלמה בַּמושלמוּת, והמושלמוּת הינה מלאה בעליונות האלוהיות. הזמן נעלם בנצח; החלל נבלע בהזדהות הסוגדת לאב האוניברסאלי ובהרמוניה עימו. שידוריה של האוונה מבזיקים את דו"חות החלל מלאֵי ההוד, ואת החדשות הטובות המבשרות כי לאמיתו של דבר – הודות להרקעה ההתפתחותית – הצליחו היצורים המודעים אשר מקורם מן החי ומן החומר, להפוך הלכה למעשה לבניו אשר הפכו מושלמים של האל.

המנחים והיועצים העל-שרפיים של המעגל השני הינם מדריכיהם של ילדי הזמן בנוגע לנתיבת הנצח. ההגעה לפרדיס טומנת בחובה מחויבויות מסדר חדש וגבוה יותר, והשהות במעגל השני מעניקה את מלוא ההזדמנות לקבל את עצתם המועילה של סופרנאפים מסורים אלו.

אלו אשר לא הצליחו במאמץ הראשון להשיג את האלוהות מקוּדמים, בטרם החזרתם לשירות ביקומי העל, מן המעגל אשר בו נכשלו ישירות למעגל השני. וכך משמשים המנחים והיועצים גם כמנחים וכמנחמים של עולי רגל מאוכזבים אלו. זה עתה הם סבלו את אכזבתם הגדולה ביותר, אשר איננה נבדלת מן הרשימה הארוכה של התנסויות דומות שחוו בזמן שעלו, כבטיפוס על-גבי סולם, מן הכאוס אל התהילה – מלבד זאת שהיא שונה בשיעורה. הם אלו אשר רוקנו את כוס ההתנסות עד אשר נותרה בה אך טיפה זעירה; וצפיתי בהם חוזרים זמנית לשירות יקומי העל כסועדים האוהבים מן הסוג הגבוה ביותר של ילדי הזמן ושל האכזבות הארעיות.

לאחר שהות ארוכה במעגל מספר שתיים, נבחנים אלו, אשר נחלו אכזבה, נבחנים על-ידי וועדות המושלמוּת היושבות בעולם הקבלה של מעגל זה, ושם מקבלים הם אישור כמי שהצליחו לעבור את מבחן האוונה; ודבר זה, ככל שהוא נוגע למעמדם הבלתי-רוחני, מהווה פעולה המקנה להם את אותו מעמד ביקומי הזמן אשר בו היו זוכים אילו הצליחו הלכה למעשה בהרפתקת האלוהות. רוחם של מועמדים אלו הייתה מקובלת בשלמוּת; כישלונם היה טבוע בשלב כזה או אחר של טכניקת הגישה, או בחלק כזה או אחר של הרקע ההתנסותי שלהם.

הם מובאים על-ידי מנחי המעגל בפני ראשי ההצבות בפרדיס, ומשם נשלחים לשירות של הזמן בעולמות החלל; והם הולכים בשמחה ובאושר למשימות אשר בהן נטלו חלק בימֵי ובעידני העבר. יום אחד הם ישובו אל המעגל אשר בו נחלו את אכזבתם הגדולה ביותר וינסו לצלוח מחדש את הרפתקת האלוהות.

בעבור עולי הרגל המצליחים של המעגל השני, תם תמריץ אי-הוודאות האבולוציונית, אך ההרפתקה של משימת הנצח טרם החלה; ובעוד שהשהות במעגל זה הינה מהנה ומועילה ביותר, היא חסרה במעט את ההתלהבות שבציפייה שהייתה מנת חלקם של המעגלים הקודמים. רבים הם עולי הרגל אשר מתבוננים לאחור בזמן מן הזמנים, מביטים במאבק הארוך והמתמשך בקנאה עולצת, וממש מייחלים לחזור באופן כלשהו אל עולמות הזמן ולהתחיל את הכול מהתחלה; ממש כשם שאתם, בני התמותה, בהגיעכם לגיל מופלג, מתבוננים לעיתים לאחור, אל מאבקי תקופת הנעורים והחיים המוקדמים, ומשתוקקים באמת לשוב ולחיות את חייכם מחדש.

ואולם, חציית המעגל הפנימי ביותר מצויה מייד לפניהם, ומעט לאחריה תסתיים התנומה האחרונה של המסע ותחל ההרפתקה החדשה של נתיבת הנצח. המנחים והיועצים במעגל השני מתחילים בהכנתם של אלו הסמוכים בידם לקראת מנוחה גדולה וסופית זו, השינה הבלתי-נמנעת המפרידה לעולם בין מצבי עידני הזמן של נתיבת ההרקעה.

כאשר עולי הרגל המרקיעים הללו, אשר השיגו את האב האוניברסאלי, משלימים את ההתנסות במעגל השני, מצוּוים המדריכים הבוגרים, אשר תמיד מצויים לצידם, להכניסם אל המעגל האחרון. מדריכים אלו לוקחים את הסמוכים בידם אל המעגל הפנימי באופן אישי, ושם מפקידים אותם בידי משלימֵי המנוחה, המהווים את אחרון סדרי הסופרנאפים המשניים אשר מוצבים בשירות סעד עולי הרגל של הזמן בעולמות מעגלי האוונה.

זמן רב מזמנם של המרקיעים במעגל האחרון מוקדש להמשך לימוד הבעיות שעימן יתמודדו בקרוב במהלך מגוריהם בפרדיס. בטבעת פנימית זו של עולמות האוונה שוכנת, בין אִם באופן זמני או קבוע, קהילה עצומה ומגוּונת של הוויות אשר רובן טרם נתגלו. וההתרועעות יחדיו של הסוגים הרבים הללו מעניקה למשלימי המנוחה העל-שרפיים סביבה עשירה במצבים, אשר אותם הם מנצלים ביעילות על-מנת לקדם את חינוך עולי הרגל המרקיעים, בייחוד בכל הנוגע לבעיות התאמתם לסוגים הרבים של הוויות שאותן הם עתידים לפגוש במהרה בפרדיס.

על אלו השוכנים במעגל פנימי זה נמנים גם הבנים ששולשו על-ידי בריה. הסופרנאפים הראשיים והסופרנאפים המשניים הינם הנאמנים הכלליים של הסגל האחוד בעבור בנים אלו, כולל את צאצאי הסופיונים בני התמותה ששולשו ואת הצאצאים הדומים של אזרחי פרדיס. חלק מסוים מקרב הבנים הללו הינם מאומצֵי שילוש והם מוצבים בשירות ממשלות יקומי העל, אחרים מוצבים למשימות שונות, ואולם רוב רובם של הבנים הללו מקובצים בסגל האחוד בעולמות המושלמים של מעגל האוונה הפנימי. כאן – תחת הנחייתם של הסופרנאפים – הם עוברים הכנה לקראת עבודה עתידית כלשהי על-ידי סגל מיוחד ועלום-שם של אזרחים גבוהים של פרדיס, אשר שימשו כעוזריהם הביצועיים הראשונים של עתיקי היומין בטרם עידן גרנדפאנדה. קיימות סיבות רבות אשר בעטיין היננו משערים כי שתי קבוצות ייחודיות אלה של הוויות ששולשו תעבודנה יחדיו בעתיד הרחוק, וכי הגורל המשותף של שתיהן בסגל המילואים של פרדיס של הסופיונים ששולשו אינה הפחותה שבסיבות אלה.

במעגל פנימי ביותר זה, עולי הרגל המרקיעים ועולי הרגל היורדים מתרועעים אלו עם אלו, וכן עם הבנים ששולשו על-ידי ברייה. בדומה להוריהם, גם בנים אלו מפיקים תועלת מרובה מן ההתרועעות בצוותא, וזוהי משימתם המיוחדת של הסופרנאפים לאפשר ולהבטיח את האחווה ההדדית בין הבנים ששולשו של הסופיונים בני התמותה לבין הבנים ששולשו של אזרחי פרדיס. משלימי המנוחה העל-שרפיים אינם עוסקים כה רבות באימונם, כפי שעוסקים הם בקידום חברוּת של הבנה בין הקבוצות השונות.

בני התמותה קיבלו את ציווי פרדיס: "היו מושלמים אתם, כשם שאביכם בפרדיס מושלם הוא". הסופרנאפים המפקחים על בנים אלו ששולשו של הסגל האחוד, לעולם אינם חדלים מלהורות: "היו אתם מבינים כלפי אחֵיכם המרקיעים, אפילו כשם שהבנים הבוראים מפרדיס יודעים אותם ואוהבים אותם".

בני התמותה חייבים למצוא את האל. הבן הבורא לעולם אינו עוצר בטרם מוצא הוא את האדם – את היצור הרצוני הנמוך ביותר. מעבר לכל צל של ספק, הבנים הבוראים וילדיהם בני התמותה מתכוננים לקראת שירות אוניברסאלי עתידי בלתי-ידוע. אלו כמו אלו חוצים את מכלול היקום ההתנסותי, וכך הם מתחנכים ומתאמנים לקראת משימתם הנצחית. מזיגה ייחודית זו שבין האנושי לבין האלוהי, ההתרועעות של היצור ושל הבורא, מתרחשת ברחבי היקומים. בני-תמותה חסרי הבחנה התייחסו למופע החסד והרכות האלוהיים, ובייחוד כלפי החלשים ולטובת הנזקקים, כסימן לקיומו של אל אנתרוֹפּומוֹרפי. ואיזו שגיאה היא זו! במקום זאת, היה עליהם להתייחס לתופעות אלה של חסד אנושי ושל סובלנות אנושית כהוכחה לכך שבקרב האדם בן התמותה שוכנת רוח אלוהים חיה; וכי היצור ניחן, ככלות הכול, במניעים אלוהיים.

בסמוך לסיום שהותם במעגל הראשון, פוגשים עולי הרגל של הזמן לראשונה בַּדוחקים למנוחה, השייכים לסדר הסופרנאפים הראשי. אלו הם מלאכי פרדיס אשר יוצאים על-מנת לקבל את פני אלו המצויים על סף הנצח, והעומדים להשלים את הכנתם לקראת תנומת המסע של התחייה האחרונה. עד שלא חציתם את המעגל הפנימי, ועד שלא התנסיתם בתחיית הנצח מתוך התנומה הסופית של הזמן, אינכם באמת ילדי פרדיס. עולי הרגל אשר הפכו מושלמים מתחילים במנוחה זו. הם הולכים לישון במעגל הראשון של האוונה, אך מתעוררים משנתם על חופי פרדיס. מכל המרקיעים אל האי הנצחי, אך ורק אלו המגיעים בדרך זו הינם ילידי הנצח; כל היתר מגיעים כמבקרים, כאורחים ללא מעמד של משכן קבע.

וכעת, בשיאה של נתיבתכם בהאוונה, כאשר אתם, בני התמותה, הולכים לישון בעולם הקבלה של המעגל הפנימי, אינכם הולכים למנוחתכם לבדכם כשם שעשיתם בשעה שעצמתם את עיניכם בשינה הטבעית של המוות של בני התמותה בעולמות המוצא שלכם, או כשם שעשיתם עת נכנסתם לַטראנס הארוך אשר הכין אתכם לקראת המסע להאוונה. כעת, בשעה שהנכם מתכוננים למנוחת ההישג, נע עמכם זה אשר נלווה אליכם לאורך זמן רב במעגל הראשון, משלים המנוחה רב ההוד, אשר מתכונן להיכנס לתנומה כאילו היה אחד עמכם; ובכך מעניק הוא את מחויבות האוונה להשלמת המעבר שלכם, ולכך שהנכם ממתינים אך לנגיעותיה האחרונות של המושלמוּת.

המעבר הראשון שלכם היה אכן מוות; השני, שינה אידיאלית; ואילו כעת, המטמורפוזה השלישית הינה המנוחה האמיתית, ההתרגעות של העידנים.

[הוצג על-ידי הופך בינה למושלמת מאוורסה.]