מסמך 180 דרשת הפרידה

   
   Red Jesus Text: On | Off    Paragraph Numbers: On | Off
גרסה מתאימה להדפסהגרסה מתאימה להדפסה

הספר של אורנטיה

מסמך 180

דרשת הפרידה

לאחר ששרו את מזמור התהילים לסיום הסעודה האחרונה, השליחים סברו שישוע מתכוון לשבו מיד למחנה, אך הוא סימן להם להישאר ישובים. כך אמר ׳המאסטר׳:

״היטב תזכרו ששלחתי אתכם ללא ארנק ואפילו המלצתי לכם לא לקחת בגדים להחלפה. כולכם זוכרים שלא חסרתם מאום. אך כעת אתם עומדים מול זמנים קשים. לא תוכלו עוד להסתמך על רצונו הטוב של הקהל. מעתה ואילך, למי שארנק לו, שייקח אותו. כשתצאו לעולם להטיף לבשורה זו, הכינו מבעוד מועד את הפרנסה הנדרשת לתמוך בכך, כל אחד לפי שיקול עיניו. באתי להביא שלום, אך זה ייקח זמן לפני שהוא יופיע.

״הגיע הזמן להלל את ׳בן האדם׳, יתהלל ׳האב׳ בי. ידידי, אני אהיה עמכם רק עוד מעט קט. בקרוב תבקשו אותי אך לא תמצאוני, כי למקום אליו אלך לא תוכלו, כעת, לבוא. לאחר שתסיימו את מלאכתם עלי אדמות, כפי שאני כעת סיימתי את שלי, אז תוכלו לבוא אלי ממש כפי שאני מתכונן כעת ללכת ׳לאבי׳. בעוד זמן קצר אעזוב אתכם, אך בעידן שיבוא אתם תראו אותי כאשר תעפילו למלכות אשר נתן לי ׳אבי׳.״

1. המצווה החדשה

לאחר כמה דקות של שיחה בלתי רשמית, עמד ישוע על רגליו ואמר: ״כאשר הדגמתי בפניכם משל לאופן בו ראוי לכם לשרת זה את זה, אמרתי לכם שאני מתכוון לצוות עליכם מצווה חדשה; וזאת אעשה כעת, בטרם אעזוב אתכם. אתם מכירים היטב את המצווה לאהוב את הזולת; ואהבת לרעיך כמוך. אך אני אינני מסתפק שילדי יפגינו אפילו רמת מסירות זו. אצווה עליכם להפגין אהבה במעשים גדולים אף יותר כחלק ממלכות אחוות המאמינים. על כן אצווכם כך: אהבו זה את זה כפי שאני אהבתי אתכם. אם תאהבו זה את זה כך, ידעו כולם שאתם חסידי.

״מצווה חדשה זו שאצווכם איננה מעמיסה עול חדש על נשמותיכם; היא דווקא תביא שמחה חדשה ותאפשר לכם לחוות תענוגות חדשים, עת תתענגו על החיבה שיפגין לבכם כלפי אחיכם. במתת אהבתי לכם ולאחיכם, עתיד אני לחוות את השמחה העילאית, אף כי כלפי חוץ אסבול מצער.

״כאשר אזמין אתכם לאהוב זה את זה כפי שאהבתי אני אתכם, אני מציג לכם את השיעור העילאי לאהבת אמת, שכן אין אדם יוכל לאהוב יותר, מאשר יניח נפשו עבור רעיו. ואתם רעי; אם רק תסכימו לעשות את שציוויתי אתכם, תמשיכו להיות רעי. אתם קראתם לי ׳מאסטר׳, אך אני אינני קורא לכם משרתי. אם רק תאהבו זה את זה כפי שאוהב אני אתכם, תהיו רעי, ותמיד אספר לכם את אשר יגלה לי ׳האב׳.

״לא רק אתם בחרתם אותי, אלא גם אני בחרתי אתכם, והסמכתי אתכם לצאת לעולם ולהניב את פירות שירות האהבה לזולת, ממש כפי שחייתי אני ביניכם וגיליתי לכם את ׳האב׳. ׳האב׳ ואני גם יחד נפעל אתכם, ואם רק תצייתו לפקודתי לאהוב זה את זה כפי שאהבתי אני אתכם, תיהנו את מלוא האושר האלוהי.״

אם תרצו לחלוק באושר של ׳המאסטר׳, עליכם לחלוק באהבתו. לחלוק באהבתו פירושו של דבר לחלוק בשירותו. התנסות אהבה שכזו איננה גואלת אתכם מקשיי העולם הזה; היא איננה יוצרת עולם חדש, אך בהחלט הופכת את העולם הישן לחדש.

זכרו: ישוע תובע נאמנות, לא הקרבה. המודעות להקרבה מעידה על היעדרה של אותה אהבה שלמה שהייתה הופכת שירות אוהב כזה לשמחה עילאית. הרעיון של החובה מעיד על כך שאתם חושבים כמשרתים ולפיכך מפספסים את השמחה הכבירה שבשירות שמעניק חבר לחברו. דחף החברות עולה על כל המחשבות על חובה, ולעולם לא ניתן לאמר כי השירות שמעניק חבר לחברו הוא קורבן. ׳המאסטר׳ לימד את השליחים שהם בני האל. הוא קרא להם אחים, וכעת, לפני עזיבתו, הוא קורא להם חברים.

2. הגפן והשריגים

עמד אז שוב ישוע והמשיך ללמד את שליחיו: ״אָנֹכִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הוּא הַכֹּרֵם. אנכי הגפן ואתם השריגים. כל אשר יבקש ממני ׳אבי׳ הוא שתניבו פירות לרוב. שריגיה של הגפן מוּסרים רק כדי להרבות את פרים. כָּל שָׂרִיג בִּי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֵׂה פְּרִי יְסִירֶנּוּ ׳האב׳. וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְרִי, יְטַהֲרֶנּוּ לְהַרְבּוֹת אֶת פִּרְיו. אַתֶּם כְּבָר מְטֹהָרִים בַּעֲבוּר דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם, אך אתם חייבים להישאר מטוהרים. עִמְדוּ בִי וַאֲנִי בָכֶם; כַּאֲשֶׁר הַשָּׂרִיג בַּל יַעֲשֶׂה פְרִי מֵאֵלָיו אִם לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן כֵּן גַּם אַתֶּם אִם לֹא תַעַמְדוּ בִּי. זכרו: אָנֹכִי הוּא גֶּפֶן האמת וְאַתֶּם הַשָּׂרִיגִים החיים. הָעֹמֵד בִּי וַאֲנִי בוֹ הוּא יַעֲשֶׂה פְּרִי רוח לָרֹב ויחווה את השמחה העילאית של תנובת הרוח. אם תשמרו על קשר הרוח עמי, תניבו פירות לרוב. אם תעמדו בי ודברי יחיו בכם, תוכלו להתייחד בחופשיות עמי, תוכלו לקרוא לרוח החיה שלי למלא אתכם ותוכלו לבקש את כל משאלות רוחי ולעשות את כל אלה בביטחון ׳שהאב׳ ענה לבקשתנו. כך יתהלל ׳האב׳: לגפן שריגים חיים רבים, וכל שריגיה נושאים פרי לרוב. כאשר יראה העולם את השריגים המניבים – את חברי אשר אוהבים זה את זה, כפי שאהבתי אני אותם – יידעו כל בני האדם שאתם באמת חסידי.

״אהבתי אתכם כפי שאהב ׳האב׳ אותי. חיו באהבתי כפי שאני חי באהבת ׳האב׳. אם תעשו את שלימדתי אתכם, תוכלו להיות באהבתי ממש כשם שקיימתי אני את דבריו של ׳האב׳ ומצוי אני לעד באהבתו.״

משכבר הימים, לימדו היהודים שהמשיח יהיה ״נצר לבית״ דוד, ולזכר הרעיון הנושן הזה עיטר סמל גדול של אשכול ענבים והגפן המחוברת אליו את הכניסה למקדש של הורדוס. את כל אלה זכרו השליחים עת דיבר אליהם ׳המאסטר׳ באותו הלילה, באולם העליון.

אך צער רב נקשר לאחר מכן בפירוש השגוי להערותיו של ׳המאסטר׳ בקשר לתפילה. אילו נשמרו דבריו המדויקים ונרשמו לאחר מכן בדיוק, לא היה מתעורר כל קושי. אך על-פי מה שנכתב, ברבות הימים הבינו המאמינים שהתפילה בשמו של ישוע הינה כעין קסם עליון, וסברו שכך יקבלו מן ׳האב׳ את כל אשר יבקשו. במשך מאות בשנים המשיכו נשמות כנות להתרסק באמונה על מכשול זה. כמה זמן ייקח עד שיבינו המאמינים שהתפילה אינה הדרך בה אנחנו מקבלים את רצוננו אלא הדרך בה אנו מאמצים את דרכו של האל, ההתנסות באמצעותה אנו למדים כיצד ללמוד את רצון ׳האב׳ ולהוציאו אל הפועל. אכן נכון הוא שכאשר רצונכם מוכוון לחלוטין לרצונו, תוכלו לבקש כל מה שעולה מתוך רצון מאוחד זה, ויינתן לכם. רצון מאוחד שכזה מושג באמצעות ישוע ממש כשם שחייה של הגפן זורמים לתוך שריגיה החיים ודרכם.

כאשר מתקיים הקשר החי הזה בין האלוהיות לאנושות, אם תמשיך האנושות להתפלל ללא מחשבה ומתוך בורות כדי להקל על עצמה ולהרבות את הישגיה כדי להתגאות, לכך תוכל להינתן רק תשובה אלוהית אחת: פירות רוח רבים יותר על שריגיה החיים. כאשר שריג הגפן חי, רק תשובה אחת אפשרית לבקשותיו: יותר ענבים. למעשה, השריג מתקיים אך ורק כדי לתת פרי, רק כדי להניב ענבים ותו לא. וכך, גם המאמין האמתי מתקיים אך ורק כדי להניב את פירות הרוח: לאהוב את האדם כפי שהוא עצמו נאהב על ידי האל – שנאהב זה את זה כפי שישוע אהב אותנו.

כאשר יורדת ידו של ׳האב׳ כדי להטיל משמעת על הגפן, היא יורדת מתוך אהבה, כדי ששריגיה ירבו פרי. הכורם החכם קוטם רק את השריגים המתים, העקרים.

ישוע התקשה להכווין אפילו את שליחיו להבין שהתפילה הינה דרכם של מאמינים שנולדו-מן-הרוח במלכות ששלטת בה ברוח.

3. היריבות בעולם

רק סיימו האחד עשר לשוחח על משל הגפן והשריגים, ׳והמאסטר׳ סימן שהוא מבקש להמשיך ולדבר אליהם, ובידיעה שהזמן מתקצר, אמר: ״אל תתייאשו מן היריבות בעולם כשאעזוב אתכם. אל תתייאשו אפילו כשהמאמינים המהססים יפנו לכם עורף ויחברו לאויבי המלכות. אִם הָעוֹלָם שׂנֵא אֶתְכֶם דְּעוּ כִּי אֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה. אִלּוּ מִן הָעוֹלָם הֱיִיתֶם הָיָה הָעוֹלָם אֹהֵב אֵת אֲשֶׁר לוֹ וְיַעַן כִּי אֵינְכֶם מִן הָעוֹלָם כִּי אִם בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם לייצג רוח של עולם אחר מזה שממנו נבחרתם. זִכְרוּ אֶת דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרִתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: לֹא גָדוֹל הַעֶבֶד מאדוניו. אִם העזו לרדוף אותי, גַּם אֶתְכֶם יִרְדֹּפוּ. אִם הלא-מאמינים נעלבו מדבריּ, גם מדבריכם ייעלבו הכופרים. אֲבָל כָּל זֹאת יַעֲשׂוּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי כִּי לֹא האמינו בי ולא בשולחי; רבות תסבלו בעבור בשורתי. אבל כאשר תסבלו, זכרו שגם אני סבלתי לפניכם בעבור בשורת מלכות אלוה.

״רבים מאלה שיתקפו אתכם הם כבּוּרים ביחס לאור השמיים, אך לא כן אלה שרודפים אותנו כעת. אילו לא לימדנו אותם את האמת, היו יכולים להתנהג באופן מוזר בלא שיגונו, אך כעת, ומכיוון שהם יודעים על האור ומתיימרים לדחות אותו, אין להם שום תירוץ לאופן בו הם מתנהגים. כל השונא אותי, שונא את ׳אבי׳. זה לא יכול להיות אחרת; האור שיכול היה להציל אתכם אילו הייתם מקבלים אותו יכול רק לגנות אתכם אם ביודעין תדחו אותו. ומה עשיתי לאנשים אלה כדי שישנאו אותי שנאה יוקדת שכזו? שום דבר, למעט העובדה שהצעתי להם רעות על הארץ וגאולה בשמיים. האם לא קראתם את הכתוב בתורה: ׳שנאת חינם שנאוני.׳

״אך לא אעזוב אתכם לבד בעולם. בקרוב, לאחר שאעזוב, אשלח לכם סייע רוחני. יהיה בקרבכם אחד אשר יתפוש את מקומי, אחד אשר ימשיך ללמד אתכם את דרך האמת, ואפילו ינחם אתכם.

״אל תדאגו. אתם מאמינים באלוהים; המשיכו להאמין גם בי. אפילו שחייב אני לעזוב אתכם, לא אהיה רחוק מכם. כבר סיפרתי לכם שביקומו של ׳אבי׳ מקומות משכן לרוב. אילו לא היה זה נכון, לא הייתי מספר לכם אודותיהם שוב ושוב. אני עתיד לחזור לאחד מעולמות האור הללו, לתחנות בשמי ׳האב׳ אליהן תעפילו גם אתם ביום מן הימים. באתי אל העולם מן המקומות הללו, והגיעה השעה שאשוב לעבודת ׳אב׳ בספֵרות העליונות.

״וכשאלך לפניכם למלכות השמים של ׳האב׳, כך אדאג שתבואו להיות עמי במקומות שהוכנו עבור בני התמותה של האל עוד לפני העולם הזה היה קיים. אפילו שאני חייב לעזוב אתכם, אהיה נוכח ברוח אתכם, ובסופו של דבר תהיו בנוכחותי כאשר תעפילו אלי ליקומי, ממש כפי שאני עומד להעפיל ׳לאבי׳ ביקומו הגדול יותר. מה שאמרתי לכם אמת ויציב לעד, אף אם לא תוכלו להבין את הכול. אני הולך ׳לאב׳, ואף כי לא תוכלו כעת ללכת אחרי, בעידנים שיבואו וודאי תוכלו לעקוב אחרי.

לאחר שישוע ישב, קם תומאס ואמר: ״׳מאסטר׳, איננו יודעים לאן אתה הולך; ולכן וודאי איננו יודעים את הדרך. אך היינו הולכים אחריך הלילה אם היית מראה לנו את הדרך.״

שמע ישוע את תומאס וענה: ״תומאס, אָנֹכִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. לֹא יָבֹא אִישׁ אֶל הָאָב בִּלְתִּי עַל-יָדִי. כל המוצא את ׳האב׳, קודם מוצא אותי. אם תכירו אותי, תדעו את הדרך ׳לאב׳. ואתם יודעים אותי, שכן חייתם אתי ואתם רואים אותי כעת.״

אך השיעור הזה היה עמוק מדי לרבים מן השליחים, ובמיוחד עבור פיליפוס, אשר לאחר שאמר מספר מילים לנתנאל, קם ואמר: ״׳מאסטר׳, הראה לנו את ׳האב׳, וכל מה שאמרת יתבהר.״

לאחר דבריו של פיליפוס, אמר ישוע: ״פיליפוס, כַּמָּה יָמִים אָנֹכִי אִתְּכֶם הֲטֶרֶם תֵּדָעֵנִי? שוב אני מכריז: הַרֹאֶה אֹתִי רָאָה אֶת ׳הָאָב׳. וְלָמָּה זֶּה תֹאמַר, הַרְאֵנוּ אֶת ׳הָאָב׳? הַאֵינְךָ מַאֲמִין כִּי אָנֹכִי ׳בְאָבִי׳ ׳וְאָבִי׳ בִּי? האם לא לימדתי אתכם כי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם לֹא מִנַּפְשִׁי אָנֹכִי דֹבֵר כִּי אם דבריו של ׳האב׳? אני דובר בשם ׳האב׳ ולא מנפשי. באתי לעולם הזה לעשות את רצון ׳האב׳, וכך עשיתי. ׳אָבִי׳ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבִּי הוּא עֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים. הַאֲמִינוּ לִי כשאומר כִּי ׳אבי׳ בי ואָנֹכִי ׳בְאָבִי׳, וְאִם לֹא הַאֲמִינוּ לִי בִּגְלַל החיים שחייתי – בגלל הַמַּעֲשִׂים.״

׳המאסטר, הלך הצדה לשתות ולהתרענן, והאחד עשר שוחחו נמרצות על מה שלימד. פטרוס החל לשאת נאום ממושך כאשר ישוע שב וסימן להם לשבת.

4. הסייע המובטח

המשיך ישוע ללמד ואמר: ״לאחר שאשוב ״לאב׳, ולאחר שיקבל במלואה את העבודה שעשיתי עבורכם על-פני האדמה, ולאחר שאקבל את סופית את הריבונות על מחוזותיי, אומר ׳לאבי׳ כך: הותרתי את ילדי לבדם על האדמה, והבטחתי להם לשלוח להם מורה אחר. לאחר שאקבל את אישורו של ׳האב׳, אשלח את ׳רוח האמת׳ לשטוף כל בשר. רוחו של ׳אבי׳ כבר כעת מצויה בלבכם, וכשיגיע היום, יהיה לכם גם אותי, כשם שכרגע יש לכם את ׳האב׳. מתת חדשה זו הינה רוח האמת החיה. בהתחלה, הבלתי מאמינים לא יקשיבו להנחיותיה של רוח זו, אך בני האור יקבלוהּ כולם בשמחה ובלב שלם. לכשתבוא, אתם תכירו רוח זו כשם שהכרתם אותי, וכולכם תקבלו מתת זו בלבכם, והיא תשכון אתכם. לכן, אתם רואים שאינני משאיר אתכם ללא סיוע והנחיה. לא אזנח אתכם. היום, אני יכול להיות אתכם רק באופן אישי. בימים שיבואו, אהיה אתכם ועם כל שאר בני האדם שיבקשו את נוכחותי, בכל אשר יהיו, ועם כולכם בו זמנית. אינכם רואים שמוטב שאלך; שאעזוב אתכם בגוף כדי שאוכל להיות אתכם באופן מיטבי ושלם יותר ברוח?

״עוד כמה שעות לא יראו אותי; אך אתם תמשיכו לדעת אותי בלבכם אפילו עד שאשלח את המורה החדש, את ׳רוח האמת׳. כשם שאני חייתי אתכם בגוף, כך אחיה בתוככם; אתאחד עם התנסותכם האישית במלכות הרוח. כאשר כך יהיה, אתם תדעו בוודאות שאני ׳באב׳, וכן שחייכם טמונים ׳באב׳ בי, אף אני בכם. אהבתי את ׳האב׳ ועשיתי כמצוותו; אתם אהבתם אותי ותעשו כמצוותי. כשם ׳שאבי׳ נתן לי מרוחו, כך אתן אני לכם מרוחי. ׳רוח אמת׳ זו שאתן לכם תנחה אתכם, תנחם אתכם ובסופו של דבר תוביל אתכם לאמת כולה.

״אני מספר לכם אודות הדברים הללו כשאני עוד אתכם כדי שתיטיבו להתכונן למבחנים שעתידים להתרחש עלינו ממש עכשיו. כשיבוא אותו יום חדש, ישכנו בכם ׳הבן׳ כמו גם ׳האב׳. מתת שמיים אלה תפעלנה יחד זו עם זו ממש כשם ׳שהאב׳ ואני התגשמנו למול עיניכם כאדם אחד, ׳בן האדם׳. רֵע רוח זו תזכיר לכם את כל מה שלימדתי אתכם.״

ישוע עצר לרגע, ויהודה חלפי העז לשאול את אחת השאלות הבודדות ששאלו הוא או אחיו את ישוע בפומבי. אמר יהודה: ״׳מאסטר׳, צמיד חיית בקרבנו כרֵע; כיצד נכיר אותך כשלא תהיה יותר בגוף אלא רק ברוח? אם העולם לא יוכל לראות אותך, כיצד נוכל להיות בטוחים בך? כיצד תציג את עצמך בפנינו?״

השפיל ישוע את מבטו על כולם, חייך ואמר: ״ילדי הקטנים, אני הולך לדרכי, חזרה ׳לאב׳. עוד זמן קצר לא תראו אותי כפי שאתם רואים אותי כעת, בשר ודם. בעוד זמן קצר אשלח לכם את רוחי, ממש כמוני למעט הגוף החומרי. מורה חדש זה הינו ׳רוח האמת׳ אשר תחיה עם כל אחד ואחד מכם, בלבכם, וכך יתאחדו כל ילדי האור זה לזה ויימשכו זה לזה. כך בדיוק נוכל ׳אבי׳ ואני לשכון בנשמות כל אחד ואחד מכם ובלבבות כל בני האדם שאוהבים אותנו ומגשימים את אהבתם זו הלכה למעשה באהבה לזולת, ממש כשם שאני אוהב אתכם כעת.״

אף כי יהודה חלפי לא הבין לגמרי את דבריו של ׳המאסטר׳, הוא הבין את ההבטחה למורה החדש, ומהבעת פניו של אנדראס, הוא הבין ששאלתו קיבלה תשובה מלאה.

5. ׳רוח האמת׳

הסיַע החדש שהבטיח ישוע לשלוח ללבבות המאמינים, לשטוף כל בשר, הינו ׳רוח האמת׳. מתת אלוה זה איננו דבר האמת או חוק האמת, ואף לא איננו משמש כצורה או כביטוי של אמת. המורה החדש הוא הביטחון באמת, המודעוּת והביטחון במשמעויות אמתיות ברמות רוח ממשיות. מורה חדש זה הוא אף רוח האמת החיה והצומחת, האמת המתרחבת, הנפרשת והמסתגלת.

באמת אלוהית מבחינה הרוח, והיא מציאות חיה. האמת מתקיימת רק ברמות רוחניות גבוהות של הכרה באלוהיות ושל המודעות ביחס להתייחדות עם האל. תוכלו לדעת את האמת, ותוכלו לחיות אותה; תוכלו להתנסות בצמיחתה של האמת בנשמה וליהנות מן החירות של הדעת אותה היא מאירה, אך לא תוכלו לאסור אותה בנוסחאות, קודים, אמונות או תבניות התנהגות אינטלקטואליות אנושיות. כשהאדם מנסה לנסח את האמת האלוהית, היא מוצאת במהרה את מותה. מה שניתן להציל ממנה לאחר מותה, לכל היותר, מתממשת כצורה מוזרה של חכמה אינטלקטואלית אותה מהללים. האמת הסטטית הינה אמת מתה, ורק אמת מתה ניתן לגבש כתיאוריה. אמת חיה היא דינמית והיא יכולה להתקיים רק בהתנסות החווייתית של דעת האדם.

האינטליגנציה מתפתחת מתוך קיום חומרי אותו מאירה נוכחותה של הדעת הקוסמית. החכמה כוללת את אותה מודעות הידע אשר מעפילה לרמות חדשות של משמעות ושאותה מפעילה נוכחותה של מתת מסייעת החכמה של היקום. אמת הינה ערך של מציאות רוח אשר נחווה רק על-ידי הוויות שרוח-בן, אותן הוויות הפועלות ברמות מודעות על-חומריוֹת ביקום, ושלאחר שהכירו באמת, מותירות לרוח ההפעלה שלה לחיות ולמלוך בנשמותיהן.

ילד יקום תבוני אמתי מחפש את ׳רוח האמת׳ בכל דבר חכמה. היחיד יודע-אל כל הזמן משביח ומרומם את החכמה לרמות האמת החיה של ההישג האלוהי; בה בעת, הנשמה המפגרת רוחנית, גוררת את האמת החיה מטה לרמות המתות של החכמה ולמחוזות של הידע המהולל גרידא.

כלל הזהב אשר נעדרת ממנו הבוננות העל-אנושית של ׳רוח האמת׳ אינו אלא כלל נעלה של התנהגות אתית. כאשר מפרשים את כלל הזהב פשוטו כמשמעו, הוא עלול להפוך למכשיר לפגיעה גדולה בזולת. ללא הבנה רוחנית ביחס לכלל הזהב של החכמה, אתם עלולים להסיק שאם אתם מבקשים מאחרים לומר לכם את האמת וכל האמת ובכנות, אתם נדרשים לומר לאחרים את האמת ואת כל האמת. פרשנות בלתי-רוחנית זו של כלל הזהב עלולה להסתיים בעצב בל יתואר ובצער בלתי נדלה.

אנשים מסוימים מבינים ומפרשים את כלל הזהב ככלל אשר נותן תוקף אינטלקטואלי בלבד ליחסים בין אדם לחברו. עבור אחרים, ממערכות היחסים האנושיות שמתנהלות על-פי הכלל מספקות את צרכיהם הרגשיים העדינים. אדם אחר משתמש בכלל הזהב כאמת מידה לכל מערכות היחסים בחברה, כאמת המידה להתנהגות חברה. אחרים רואים אותו כציווי החיובי של מורה גדול למוסר אשר ביטא בהצהרה הזו את המושג הגבוה ביותר של חובתו המוסרית של האדם ביחס לכל מערכות היחסים בין אדם לחברו. כלל הזהב הופך למרכז החכמה ולמהות הפילוסופית בחייהם של אנשים כאלה.

במלכות אחוות המאמינים של אוהבי האמת יודעי-האל, נצבע כלל הזהב הזה איכויות חיות של הבנה רוחנית באותן רמות פרשנות גבוהות יותר אשר מניעות את בניו האנושיים של האל להתייחס לציווי הזה של ׳המאסטר׳ כאילו דרש מהם להתנהל עם הזולת כך שהזולת יקבל מהם את הטוב ביותר האפשרי כתוצאה מן המגע עם האדם המאמין. זוהי מהות דת אמת: ואהבת את רעיך כמוך.

אך המימוש הגבוה ביותר והפרשנות הנכונה ביותר לכלל הזהב טמונים במודעות לאמת של המציאות השרירה, הקיימת והחיה של הכרזה אלוהית מעין זו. המשמעות הקוסמית האמתית של כלל ההתנהגות האוניברסלי הזה מתגלה רק בהבנה הרוחנית שלו, בפרשנות שנותנת רוחו של ׳הבן׳ לרוחו של ׳האב׳ ששוכנת בנשמת האדם. כאשר אדם מונע-רוח מבין את המשמעות האמתית של כלל זהב זה, הוא נמלא על גדותיו בוודאות של היותו אזרח ביקום שרוצה בטובתו, והאידאלים שלו ביחס למציאות הרוח מתמלאים רק כאשר הוא אוהב את חברו כפי שאהב ישוע את כולנו, וכך מתממשת אהבת האל במציאות.

לפני שתוכלו לקוות להבין כראוי את תורתו של ׳המאסטר׳ ולתרגל אי-התנגדות לרוע, תידרשו להבין קודם לכן את הפילוסופיה הזו, של גמישות בחיים ושל ההתאמה הקוסמית של האמת האלוהית לדרישות וליכולת של כל אינדיבידואל. בבסיס, תורתו של ׳המאסטר׳ הינה הכרזה רוחנית. אפילו להשלכות החומריות של הפילוסופיה שלו לא ניתן להתייחס כראוי בלא הקשרן הרוחני. רוח הציווי של ׳המאסטר׳ גורסת את אי-ההתנגדות של התגובות האנוכיות ליקום, אליה נלווים בהדרגה ובנחישות הישגי רמות הצדיקות של ערכי הרוח האמתיים: יופי אלוהי, טוּב אינסופי, ואמת נצחית – לדעת את האל ולהידמות לו יותר ויותר.

בהנחייתה של ׳רוח האמת׳, חייבת האהבה, היא חוסר האנוכיות, לפרש מחדש באופן מסתגל, מתמיד וחי את מערכות היחסים. לפיכך, האהבה חייבת לדבוק במושגים המשתנים בהתמדה, המתרחבים, של הטוּב הקוסמי הגבוה ביותר עבור האינדיבידואל נשוא האהבה. ואז, חייבת האהבה לאמץ את אותה גישה גם עבור כל האינדיבידואלים אשר יכולים להיות מושפעים מן האהבה שמעטיר אדם מונע-רוח אחד ביחסו לאזרחי היקום האחרים. את כל ההתאמה החיה הזו של האהבה, נדרש לערוך לאור הסביבה הנוכחית של הרוע ולאור התכלית הנצחית של שלמות הגורל האלוהי.

וכך, אנו חייבים להכיר בברור בכך שלא ניתן להבין כראוי את כלל הזהב או את אי ההתנגדות כדוֹגמה או כציווי. ניתן להבינם רק כאשר חיים אותם, כאשר מבינים את משמעויותיהם בפרשנות החיה של ׳רוח האמת׳, אשר מנחה את יחסי האהבה בין האדם לחברו.

וכל אלה מעידים בברור על ההבדל בין הדת הישנה לזו החדשה. הדת הישנה לימדה את ההקרבה העצמית; הדת החדשה מלמדת רק את השכחה-העצמית, את המימוש העצמי המתעצם בשירות בחברה ובהבנה של היקום. את הדת הישנה הניעה תודעת הפחד; בשורת המלכות החדשה נשלטת בידי האמונה באמת, בידי רוח האמת האוניברסלית הנצחית. שום מידה של אדיקות או נאמנות למסורת לא תוכל לפצות על היעדרה של הרעות הספונטנית והנדיבה ועל החברות הכנה בחייהם של מאמיני המלכות, אלה אשר מאפיינות את בניו של האל החי אשר נולדו מן הרוח. לא המסורת ולא מערכת סגידה טקסית ורשמית תוכלנה לכפר על היעדרה של החמלה האמתית של אדם לזולת.

6. ההכרח לעזוב

לאחר שפטרוס, יעקב, יוחנן ומתי שאלו את ׳המאסטר׳ שאלות לרוב, הוא המשיך בדרשת הפרידה שלו ואמר: ״ואני מספר לכם את כל זה לפני שאני עוזב אתכם כדי שתהיו מוכנים למה שעתיד להתרחש עליכם, לבל תשגו שגיאה מרה. השלטונות לא יסתפקו בסילוק שלכם מבתי הכנסת; אני מזהיר אתכם, מתקרבת השעה בא אלה הקמים להרוג אתכם יחשבו שהם פועלים בשירות האל. ואת כל מה שיעשו לכם ולאלה ההולכים אחריכם הם יעשו משום שהם אינם יודעים את האב. בכל שסירבו לקבל אותי, סירבו להכיר את האב; ובהינתן שאתם עושים כמצוותי ואוהבים זה את זה כפי שאהבתי אני אתכם, הם מסרבים לקבל אותי כאשר הם דוחים אתכם. אני אומר לכם את כל הדברים הללו מראש כדי שכשתגיע שעתכם, כפי שהגיעה כעת שעתי, תתחזקי בידיעה שידעתי כל זאת, ושרוחי תהיה עמכם בכל אשר תסבלו עבורי ועבורי הבשורה. זו הסיבה בשלהּ דברתי אתכם בפשטות מההתחלה. אפילו הזהרתי אתכם שרבים מאויביכם יגיעו מבית. אף כי בשורת המלכות הזו תמיד תשרה שלווה גדולה על נשמת המאמין היחיד, היא לא תשכין שלום על-פני האדמה עד אשר כל אדם יסכים להאמין בתורתי בלב שלם ולהכיר בעשיית רצון ׳האב׳ כתכלית העיקרית של חיי האדם.

״וכעת, כשאני עומד לעזוב אתכם משום שהגיעה שעתי לשוב אל ׳האב׳, אני מתפלא על כך שאיש מכם לא שאל אותי מדוע אני עוזב אתכם. אף-על-פי-כן, אני ידוע שאתם שואלים זאת בלבכם. אספר לכם בפשטות, כדבֵר אדם לחברו. זה לטובתכם שאני עוזב. אם לא אלך לדרכי, לא יוכל המורה החדש להיכנס ללבכם. בטרם אוכל לשלוח את מורה הרוח הזה, לשכון בנשמותיכם ולהוביל את רוחכם אל האמת, אני חייב לעזוב את הגוף האנושי הזה ולחזור למקום מושבי בשמים. כאשר תבוא רוחי לשכון בכם, היא תאיר את ההבדל בין החטא לצדיקות ותאפשר לכם לשפוט בתבונה בלב את הנושאים הללו.

״יש לי עוד דברים רבים לומר לכם, אך לא אוכל להישאר יותר כעת. אך כאשר בוא תבוא היא, ׳רוח האמת׳, היא תוביל אתכם בסופו של דבר לכל האמת בעת שתעשו את דרככם במשכנותיו הרבים של ׳אבי׳ ביקום.

״רוח זו לא תדבר מטעם עצמה, אלא תגלה לכם את מה שגילה ׳האב׳ ׳לבן׳, ואפילו תראה לכם את העתיד לבוא; היא תהלל אותי ממש כפי שהיללתי אני את ׳אבי׳. הרוח באה מעמי, והיא תגלה לכם את אמתותי. כל מה יש לאב ביקום הזה הינו כעת שלי; ולפיכך אמרתי לכם שמורה זה ייקח את מה ששלי ויגלה זאת לכם.

״עוד מעט קט אעזוב אתכם לזמן קצר. לאחר מכן, לכשתראו אותי שוב, כבר אהיה בדרכי ׳לאב׳, ולכן גם אז לא תראו אותי ליותר מדי זמן.״

בעת שהפסיק לזמן מה, החלו השליחים לשאול זה את זה: ״מה הוא אומר לנו? ׳בעוד זמן קצר אעזוב אתכם,׳ וגם ׳כשתראו אותי שוב לא יהיה זה ליותר מדי זמן, כי אהיה כבר בדרכי ׳לאב׳.׳ למה הוא מתכוון ׳בעוד זמן קצר׳ ׳ולא ליותר מדי זמן׳? אנחנו לא מצליחים להבין מה הוא אומר לנו.״

ומכיוון שישוע ידע שהם שואלים את השאלות הללו, אמר: ״אתם שואלים אחד את השני למה התכוונתי כשאמרתי שבעוד זמן קצר לא אהיה עמכם וכשאמרתי שכשתראו אותי שוב אהיה כבר בדרכי ׳לאב׳? אמרתי לכם בפשטות כי ׳בן האדם ׳חייב למות אך יקום שוב. האם לא תצליחו להבין את דברי? בהתחלה תצטערו, אך לאחר מכן תשמחו לצד הרבים שיבינו את מה שעתיד לקרות. אכן, האישה סובלת בשעת הקושי, אך לאחר שילדה שוכחת מיד את צערה בשל שמחת הידיעה שאדם חדש נולד לעולם. כך גם אתם עתידים להצטער על עזיבתי, אך בקרוב אראה אתכם שוב, צערכם יהפוך לשמחה, ותתגלה לכם התגלות חדשה אודות גאולת האל אשר איש לא יוכל לקחת מכם. כל העולמות יתברכו באותה התגלות, של החיים שגוברים על המוות. עד עתה ביקשתם את הבקשות בשם ׳אבי׳. לאחר שתראו אותי שוב, תוכלו לבקש גם בשמי ואני אשמע אתכם.

״כאן, למטה, דברתי אליכם בפתגמים ובמשלים. כך עשיתי משום שאתם רק ילדים ברוח; אך תבוא השעה בה אדבר אתכם בפשטות אודות ׳האב׳ ומלכותו. כך אעשה משום ׳שהאב׳ עצמו אוהב אתכם ומבקש להתגלות אליכם בצורה מלאה יותר. עין האדם לא תוכל לראות את ׳אב׳ הרוח; לכן באתי אני לעולם להראות את ׳האב׳ לעיניכם, עיני היצור. אך כאשר תשלימו את צמיחתכם הרוחנית, תוכלו לראות את ׳האב׳ עצמו.״

לאחר ששמעו האחד עשר את דבריו, אמרו זה לזה: ״תראו, הוא אכן מדבר אלינו בפשטות. וודאי ׳המאסטר׳ הגיע מעם האל. אך מדוע הוא אומר שהוא חייב לשוב ׳לאב׳?״ ישוע ראה שהם עדיין לא הבינו אותו. האחד עשר הללו לא הצליחו להשתחרר מן הרעיונות הנושנים והאהובים של היהודים ביחס למושג המשיח. ככל שהאמינו ביתר שאת בכך שישוע הוא המשיח, כך הציקו להם יותר הרעיונות המושרשים הללו ביחס לתהילה הפיזית של המלכות הארצית.

Foundation Info

גרסה מתאימה להדפסהגרסה מתאימה להדפסה

Urantia Foundation, 533 W. Diversey Parkway, Chicago, IL 60614, USA
Tel: +1-773-525-3319; Fax: +1-773-525-7739
© Urantia Foundation. All rights reserved