מקורם וטיבם של כלל העולמות המיושבים בבני-תמותה הינו אבולוציוני. ספֵירות אלה הינן מחוזות הולדתם – הערש האבולוציוני – של הגזעים בני התמותה של הזמן והמרחב. כל חלק בחיי ההרקעה הינו בבחינת בית-ספר אמיתי של אימון בעבור שלב הקיום המצוי מייד לאחריו, ועובדה זו נכונה בעבור כל אחד משלבי ההרקעה המדורגת של האדם לעבר פרדיס; והיא נכונה באותה המידה ממש בעבור ההתנסות ההתחלתית כבני-תמותה בְּעולם אבולוציוני, כמו גם בעבור בית הספר הסופי של המלכי-צדקים אשר במטה היקום, בית ספר שאליו מגיעים בני-תמותה מרקיעים אך ורק מייד בטרם מעברם לתוכנית יקום-העל ובטרם השגת הקיום במעמד של רוח מדָרגה-ראשונה.

באופן בסיסי, כלל העולמות המיושבים מקובצים לשם ניהול שמימי לכדי מערכות מקומיות; וכל אחת מאותן מערכות מקומיות מוגבלת לכאלף עולמות אבולוציוניים. מגבלה זו נקבעה בצו עתיקי היומין, והיא נוגעת לפלנטות אבולוציוניות ממשיות אשר בהן חיים בני-תמותה בעלי מעמד הישרדותי. אין נכללים בקבוצה זו עולמות אשר התייצבו סופית באור ובחיים, ואף לא פלנטות המצויות בשלב הקדם-אנושי של התפתחות החיים.

שטניה עצמה הינה מערכת אשר יצירתה טרם נשלמה, והיא כוללת אך ורק 619 עולמות מיושבים. פלנטות שכאלה ממוספרות בהתאם לסדר רשימתן כעולמות מיושבים, כעולמות המיושבים על-ידי יצורים רצוניים. וכך ניתן לאורנטיה המספר 606 של שטניה, כלומר, העולם ה-606 במספר במערכת מקומית זו, היכן שהתהליך האבולוציוני הארוך של החיים הגיע אל שיאו עם הופעתן של הוויות אנושיות. קיימות שלושים-ושש פלנטות בלתי-מיושבות המתקרבות לשלב של מתת החיים, ובכמה מהן מתבצעות כעת ההכנות בעבור נשאי החיים. קיימות כמעט מאתיים ספֵירות המתפתחות כך שתהיינה מוכנות להשתלת חיים בטווח של מספר מיליוני השנים הבאות.

לא כל הפלנטות מתאימות לנשיאת חיים ברי-תמותה. הפלנטות הקטנות, שלהן מהירות סיבוב גבוהה סביב צירן, אינן מתאימות כלל לשמש כבתי גידול לחיים. בכמה מן המערכות הפיזיות של שטניה הפלנטות אשר סובבות סביב השמש המרכזית הינן גדולות מדי לשם מגורים, זאת משום שמסתן הגדולה מחוללת כבידה עריצה. לרבות מן הספֵירות הענקיות האלה יש לוויינים, לעיתים אף שישה או יותר, ולעיתים קרובות ממדיהם של ירחים אלו קרובים מאוד לאלו של אורנטיה, ועל-כן הינם אידיאליים כמעט למגורים.

העולם המיושב העתיק ביותר בשטניה, עולם מספר אחת, הינו אָנוֹוָה, אחד מארבעים-וארבע הלוויינים הסובבים סביב פלנטה חשוכה ענקית, אך חשוף לַאור המשתנה של שלוש שמשות סמוכות. אנווה הינה ציוויליזציה מפותחת המצויה בשלב מתקדם.

יקומי הזמן והמרחב מתפתחים בהדרגה; התקדמותם של החיים – הארציים או השמימיים – איננה שרירותית ואף אינה קסומה. לא תמיד ניתנת האבולוציה הקוסמית להבנה (חיזוי), אך היא לחלוטין איננה בחזקת תאונה.

היחידה הביולוגית של חיי החומר היא התא הפרוטופלאסמי, ההתאגדות המשותפת של אנרגיות כימיות וחשמליות, ושל אנרגיות בסיסיות אחרות. הנוסחאות הכימיות משתנות ממערכת למערכת, וטכניקת ההתרבות של התא החי שונה במקצת בכל יקום מקומי, ואולם, נשאי החיים משמשים לעולם כזרזים החיים המאתחלים את התגובות הקדמוניות של חיי החומר; והם אלו אשר מדרבנים את מעגלי האנרגיה של החומר החי.

דמיון פיזי שורר בין כל העולמות במערכת מקומית; ואף-על-פי-כן, לכל פלנטה סולם חיים משלה, ואין בנמצא שני עולמות זהים לחלוטין במתת החיים של עולמות הצומח והחי אשר בהם. שינויים פלנטאריים אלו בטיפוסי החיים של המערכת נובעים מן ההחלטות של נשאי החיים. ואולם, הוויות אלה אינן גחמניות ואינן שגיוניות; היקומים מתנהלים בהתאם לחוק ולסדר. חוקיו של נבאדון הינם הצווים האלוהיים של סאלווינגטון, ואילו סדר החיים האבולוציוני של שטניה מתואם עם התבנית האבולוציונית של נבאדון.

אף שהאבולוציה הינה החוק של ההתפתחות האנושית, התהליך עצמו שונה מאוד בעולמות השונים. לעיתים מאותחלים החיים במרכז אחד, ולעיתים בשלושה, כפי שאירע באורנטיה. לרוב, מקורם של החיים בעולמות האטמוספריים הוא בים, אך לא תמיד כך הוא; והדבר תלוי במידה רבה במעמדה הפיזי של הפלנטה. לנשאי החיים נתון שיקול דעת נרחב באשר לתפקידם כמאתחלי-חיים.

בהתפתחותם של החיים הפלנטאריים, לעולם מקדימה צורת הצומח את זו של החי, וזו מפותחת כמעט לחלוטין בטרם מתחילות התבניות של עולם החי להתבדל. כל סוגי בעלי החיים מתפתחים מקרב התבניות הבסיסיות הקודמות של ממלכת הצומח של הדברים החיים; הם אינם מאורגנים בנפרד.

שלבי ההתפתחות המוקדמים של החיים אינם תואמים לחלוטין את הדעה הרווחת הנוכחית שלכם. האדם בן התמותה איננו תוצר של תאונה אבולוציונית. קיימת מערכת מדויקת – חוק אוניברסאלי – אשר קובעת את התגוללותם של החיים הפלנטאריים בספֵירות החלל. הזמן וההתרבוּת במספרים גדולים של מין מסוים אינם הגורמים השולטים. עכברים מתרבים הרבה יותר מהר מאשר פילים, ועדיין הפילים מתפתחים יותר מהר מעכברים.

תהליך ההתפתחות הפלנטארית הינו סדור ומבוקר. התפתחותם של אורגניזמים גבוהים יותר מתוך קבוצות החיים הנמוכות יותר איננה מקרית. לעיתים מתעכבת ההתקדמות האבולוציונית עקב השמדת קווי פלסמת חיים מועדפים מסוימים הנישאים בקרב מינים נבחרים. לעיתים קרובות נדרשים עידנים על-גבי עידנים על-מנת לתקן את הנזק אשר נגרם בשל האובדן של ערוץ עליון יחיד של תורשה אנושית. עם הופעתם של זנים נבחרים ועליונים אלו של פרוטופלסמה חיה, יש לשמור עליהם בקנאות ובתבונה. וברוב העולמות המיושבים, לפוטנציאלֵי החיים העליונים הללו ניתן ערך גבוה בהרבה מאשר זה אשר ניתן להם באורנטיה.

קיימת תבנית סטנדרטית ובסיסית של עולם הצומח והחי בכל מערכת. ואולם, לעיתים תכופות עומדים נשאי החיים אל מול הצורך להתאים את התבניות הבסיסיות האלה על-מנת שיהלמו את התנאים הפיזיים המשתנים אשר מולם הם ניצבים בעולמות החלל הרבים. הם מטפחים טיפוס מערכתי מוכלל של בן-תמותה, ואולם קיימים שבעה טיפוסים נבדלים, כמו גם אלפים על-גבי אלפים של ווריאנטים משניים של שבעת הטיפוסים השונים הבולטים הללו:

1. טיפוסים של אטמוספירה.

2. טיפוסים של יסודות.

3. טיפוסים של כבידה.

4. טיפוסים של טמפרטורה.

5. טיפוסים של חשמל.

6. טיפוסים של אנרגיה.

7. טיפוסים חסרי-שם.

המערכת של שטניה כוללת את כל הטיפוסים הללו וכן קבוצות ביניים רבות, וזאת למרות שחלק מהסוגים מיוצגים בצמצום רב.

1. הטיפוסים של האטמוספירה. ההבדלים הפיזיים בין עולמות היישוב של בני התמותה נקבעים בעיקר בהתאם לטיב האטמוספירה; השפעות אחרות התורמות לַהתבחנות הפלנטארית הינן מינוריות יחסית.

המעמד האטמוספרי הנוכחי של אורנטיה הוא אידיאלי כמעט לתמיכה באדם מן הטיפוס הנושם, ואולם הטיפוס האנושי ניתן לשינוי כך שיהיה מסוגל לחיות הן בפלנטות העל-אטמוספריות והן בפלנטות התת-אטמוספריות. שינויים מעין אלו כוללים גם את עולם החי, אשר משתנה באופן ניכר בספֵירות המיושבות השונות. סדרי עולם החי עוברים שינויים גדולים הן בעולמות התת-אטמוספריים והן בעולמות העל-אטמוספריים.

בסוגים האטמוספריים בשטניה, שניים-וחצי אחוזים לערך הינם תת-נושמים, כחמישה אחוזים הינם נושמי-על ומעל לתשעים-ואחד אחוזים הינם נושמי-ביניים; וכולם גם יחד מהווים תשעים-ושמונה אחוזים וחצי מכלל העולמות בשטניה.

הוויות מסוג הגזעים של אורנטיה מסוּוגות כנושמי-ביניים; אתם מייצגים את הסדר הנשימתי הממוצע או הטיפוסי של הקיום כבני-תמותה. אילו היו קיימים יצורים תבוניים בפלנטה בעלת אטמוספירה דומה לזו של שכנכם הסמוך, נוגה, הרי שהם היו משתייכים לקבוצת נושמי-העל; ואילו יצורים אשר היו שוכנים בפלנטה בעלת אטמוספירה דלילה כמו זו של שכנכם החיצוני, מאדים, היו מכונים תת-נושמים.

אילו בני-תמותה היו שוכנים בפלנטה נטולת אוויר, כדוגמת הירח שלכם, הם היו משתייכים לסדר נפרד של לא-נושמים. טיפוס זה מייצג התאמה יסודית או קיצונית לסביבה הפלנטארית, אשר אליה נתייחס בנפרד. בשיעורם מהווים הלא-נושמים את האחוז-וחצי הנותרים של העולמות בשטניה.

2. הטיפוסים של היסודות. הבחנות אלה נוגעות ליחסם של בני-תמותה למים, לאוויר וליבשה, וקיימים ארבעה טיפוסים מובחנים של חיים תבוניים הנבדלים על-בסיס יחסם לבתי גידול אלו. הגזעים של אורנטיה משתייכים לסדר היבשתי.

יהא זה די בלתי-אפשרי בעבורכם לדמות את הסביבה השוררת בעולמות מסוימים במהלך העידנים המוקדמים שלהם. התנאים הבלתי-שגרתיים הללו מחייבים את בעל החיים המתפתח להישאר בחממת הגידול הימית שלו למשך תקופות ממושכות יותר מאשר בפלנטות המספקות סביבה יבשתית ואטמוספרית מסבירת-פנים בשלב מוקדם ביותר. ולהיפך, בעולמות מסוימים של נושמי-העל, כאשר הפלנטה איננה גדולה יתר-על-המידה, לעיתים מועיל הדבר לספק טיפוס בן-תמותה אשר יכול לנוע בקלות ברחבי האטמוספירה. לעיתים מצויים מעופפים אלו בין הקבוצות היבשתיות לבין הימיות, ובמידת מסוימת, לעולם הם חיים על-פני היבשה ולבסוף מתפתחים לכדי שוכני יבשה. ואולם, בעולמות מסוימים, הם ממשיכים לעופף במשך עידנים גם לאחר שהפכו להיות הוויות יבשתיות.

מדהים ומשעשע בו-זמנית לצפות בציוויליזציה המוקדמת של גזע אנושי פרימיטיבי הלובשת את צורתה, במקרה אחד באוויר ועל צמרות העצים, ובמקרה אחר – בתוך מימיהם הרדודים של אגנים טרופיים מוגנים, כמו גם בתחתית, בצדדים ועל חופיהם של הגנים הימיים הללו של הגזעים המוקדמים של ספֵירות יוצאות דופן אלה. ואפילו באורנטיה התקיימה תקופה ארוכה שבה שמר על עצמו האדם הפרימיטיבי וקידם את הציוויליזציה הפרימיטיבית שלו תוך חיים בעיקר על צמרות העצים, ממש כפי שעשו האבות הקדומים של שוכני העצים. ועל אורנטיה, עדיין יש לכם קבוצה של יונקים זעירים (משפחת העטלפים) אשר מנווטים את דרכם באוויר, וכן שוכני-ים כדוגמת כלבי הים והלווייתנים, אשר משתייכים אף הם למשפחת היונקים.

בשטניה, מקרב הטיפוסים של היסודות, שבעה אחוזים הינם מים, עשרה אחוזים הינם אוויר, שבעים אחוזים הינם אדמה ושלושה-עשר אחוזים הם מטיפוס משולב אדמה-אוויר. ואולם, התאמות אלה של יצורים תבוניים מוקדמים אלו אינם בבחינת דגים אנושיים ואף לא ציפורים אנושיות. הם משתייכים לטיפוסים האנושיים והקדם-אנושיים, ואינם לא דגי-על ולא ציפורים מהוללות, אלא בני תמותה בבירור ובמובחן.

3. הטיפוסים של הכבידה. הודות לשינוי בתוכן היצירתי, נבנות הוויות תבוניות כך שתוכלנה לפעול באופן חופשי הן בספֵירות קטנות מאורנטיה והן בספֵירות גדולות ממנה, ובכך הן מותאמות, במידותיהן, לכבידה של אותן פלנטות אשר אינן בעלות גודל וצפיפות אידיאליים.

טווח הגבהים של הטיפוסים הפלנטאריים השונים של בני התמותה משתנה, כאשר הממוצע בנבאדון עומד על מעט יותר משני מטרים. כמה מן העולמות הגדולים יותר מאוכלסים בהוויות המיתמרות לגובה של כשבעים וחמישה סנטימטרים בלבד. גובהם של בני התמותה נע מכאן ומעלה, דרך הגבהים הממוצעים בפלנטות בעלות הגודל הממוצע, ועד לשלושה מטרים לערך בפלנטות המיושבות הקטנות יותר. בשטניה קיים אך ורק גזע אחד אשר גובהו מתחת למטר ועשרים. עשרים אחוזים מן העולמות המיושבים של שטניה מאוכלסים בבני-תמותה מטיפוסי הכבידה המותאמים אשר שוכנים בפלנטות הגדולות יותר והקטנות יותר.

4. הטיפוסים של הטמפרטורה. ניתן לברוא הוויות חיות אשר מסוגלות לעמוד הן בטמפרטורות גבוהות הרבה יותר והן בטמפרטורות נמוכות הרבה יותר מטווח החיים של גזעי אורנטיה. קיימים חמישה סדרים מובחנים של הוויות, כפי שאלֶה מסוּוגות בהתייחס למנגנוני וויסות הטמפרטורה. בסולם זה מסוּוגים הגזעים של אורנטיה בדרגה מספר שלוש. שלושים אחוזים מעולמות שטניה מאוכלסים בגזעים מן הטיפוסים המותאמים לטמפרטורה. שנים-עשר אחוזים משתייכים לטווחי הטמפרטורה הגבוהים יותר, שמונה-עשר אחוזים לטווחי הטמפרטורה הנמוכים יותר; זאת ביחס לאורנטיה, אשר פועלת בקבוצת הביניים של הטמפרטורה.

5. הטיפוסים של החשמל. ההתנהגות החשמלית, המגנטית והאלקטרונית של העולמות הינה מגוונת באופן ניכר. קיימים עשרה תכנים של חיים של בני-תמותה אשר תוכננו באופן מגוּון על-מנת לעמוד בפני האנרגיות השונות של הספֵירות. עשרת הגיוונים הללו אף מגיבים באופנים שונים קמעה לקרניים הכימיות של אור השמש הרגיל. ואולם, השינויים הפיזיים הקלים הללו אינם משפיעים כהוא זה על החיים האינטלקטואליים או הרוחניים.

מבין הקבוצות החשמליות של החיים בני התמותה, כמעט עשרים-ושלושה אחוזים משתייכים למחלקה מספר ארבע, זו של הקיום מן הטיפוס המצוי באורנטיה. הטיפוסים הללו נחלקים כדלקמן: מספר 1, אחוז אחד; מספר 2, שני אחוזים; מספר 3, חמישה אחוזים; מספר 4, עשרים-ושלושה אחוזים; מספר 5, עשרים-ושבעה אחוזים; מספר 6, עשרים-וארבעה אחוזים; מספר 7, שמונה אחוזים; מספר 8, חמישה אחוזים; מספר 9, שלושה אחוזים; מספר 10, שני אחוזים – באחוזים שלמים.

6. הטיפוסים של האנרגיה. לא כל העולמות דומים באופן שבו נקלטת בהם אנרגיה. לא בכל העולמות המיושבים יש אוקיינוס אטמוספרי אשר הולם את החלפת הגזים הנשימתית, כפי שהמצב הינו באורנטיה. במהלך התקופות המוקדמות והמאוחרות של פלנטות רבות, הוויות מן הסדר הנוכחי שלכם אינן מסוגלות להתקיים; וכאשר הגורמים הנשימתיים של פלנטה הינם גבוהים מאוד או נמוכים מאוד, אך כל תנאי-הקדם האחרים לחיים תבוניים הינם הולמים, לעיתים מבססים נשאי החיים על עולמות שכאלו צורה מותאמת של קיום בר-תמותה, הוויות אשר מסוגלות לקיים את חילופי תהליכי החיים שלהן במישרין תוך שימוש באנרגיית-אור ובאמצעות התמרות כוח ממקור ראשון של בקרי המאסטר הפיזיים.

קיימים שישה סדרי תזונה שונים בעולם החי ובקרב בני התמותה: תת-הנושמים משתמשים בהזנה מן הטיפוס הראשון, שוכני הים בשני, ואילו נושמי-הביניים בשלישי, כבאורנטיה. נושמי-העל משתמשים בקליטת אנרגיה מן הטיפוס הרביעי, בעוד שהלא-נושמים עושים שימוש בטיפוס החמישי של ההזנה ושל האנרגיה. הטכניקה השישית של קליטת אנרגיה מוגבלת ליצורים האמצעיוניים.

7. הטיפוסים חסרי-השם. בחיים הפלנטאריים קיימים ווריאנטים פיזיים רבים אחרים; ואולם, כל ההבדלים הללו הם אך עניינים של שינויים אנטומיים, הבחנות פיזיולוגיות והתאמות אלקטרו-כימיות. הבחנות שכאלה אינן נוגעות לחיים האינטלקטואליים או לחיי הרוח.

מרבית הפלנטות המיושבות מאוכלסות בהוויות תבוניות מן הטיפוס הנושם. ואולם, קיימים גם סדרים של בני-תמותה אשר מסוגלים לחיות בעולמות שבהם יש רק מעט אוויר או שאין בהם אוויר כלל. שיעור העולמות המיושבים באורוונטון מטיפוס זה עומד על מעט פחות משבעה אחוזים. בנבאדון שיעור זה עומד על פחות משלושה אחוזים. בשטניה כולה קיימים רק תשעה עולמות מעין אלו.

קיימים כל-כך מעט עולמות מיושבים מן הטיפוס הבלתי-נושם בשטניה משום שמגזר זה של נורלטיאדק – אשר אורגן יחסית לאחרונה – עדיין שופע גופי חלל מטאוריים; ועולמות נעדרי אטמוספירה של חיכוך-מגן נתונים להפגזה תמידית של נוודים אלו. אפילו כמה מכוכבי השביט עשויים מנחילים של מטאורים, אך ככלל הם הינם גופי חומר מפוצלים קטנים יותר.

מיליונים על-גבי מיליונים של מטאוריטים חודרים מדי יום את האטמוספירה של אורנטיה, והם מגיעים במהירות של כמעט מאתיים מייל לשנייה. בעולמות הבלתי-נושמים חייבים הגזעים המתקדמים לפעול רבות על-מנת להגן על עצמם מן הנזק של המטאורים, והם מייצרים מתקנים חשמליים הפועלים על-מנת לְאַכֵּל את המטאורים או להסיט אותם ממסלולם. ובני גזעים אלו ניצבים בפני סכנה גדולה כאשר הם יוצאים אל מעבר לאזורים המוגנים הללו. עולמות אלו אף סובלים מסערות חשמליות הרסניות מטבע שאינו ידוע באורנטיה. בעתות מעין אלה של תנודות אנרגטיות עצומות חייבים התושבים לתפוס מחסה במבני הבידוד המיוחדים שלהם.

החיים בעולמותיהם של הבלתי-נושמים הינם שונים לחלוטין מאלו הנהוגים באורנטיה. הבלתי-נושמים אינם אוכלים מזון או שותים מים כפי שעושים הגזעים של אורנטיה. תגובות המערכת העצבית, מנגנוני וויסות החום וחילוף החומרים של האנשים המיוחדים הללו שונים באופן קיצוני מהפונקציות הדומות בבני התמותה של אורנטיה. כמעט כל פעולת חיים, למעט ההתרבוּת, היא שונה; ואפילו שיטות הרבייה הינן שונות במידת מה.

בעולמות הבלתי-נושמים המינים של עולם החי שונים בתכלית השינוי מאלו המצויים בפלנטות בעלות אטמוספירה. תוכנית החיים של היעדר-הנשימה שונה מטכניקת הקיום השוררת בעולם בעל אטמוספירה; ואפילו בהישרדות נבדלים אנשיהם, בהיותם מועמדים להיתוך-עם-רוח. ואף-על-פי-כן, הוויות אלה נהנות מן החיים ועוסקות בפעילויות של העולמות במידה רבה עם אותם ניסיונות ושמחות שחווים בני התמותה החיים בעולמות בעלי אטמוספירה. באופיים ובדעתם הבלתי-נושמים אינם נבדלים מטיפוסים אחרים של בני תמותה.

אתם תתעניינו מאוד באורח החיים הפלנטארי של בני התמותה מטיפוס זה, הואיל וגזע כזה של הוויות שוכן בְּספֵירה המצויה בקרבה רבה לאורנטיה.

קיימים הבדלים גדולים בין בני התמותה של העולמות השונים, ואפילו בקרב אלו המשתייכים לאותם טיפוסים אינטלקטואליים ופיזיים, ואולם כל בני התמותה המתכבדים ברצון הינם בעלי-חיים זקופים, הולכֵי על שניים.

קיימים שישה גזעים אבולוציוניים בסיסיים: שלושה ראשיים – אדום, צהוב וכחול; ושלושה משניים – כתום, ירוק ואינדיגוֹ. ברוב העולמות המיושבים קיימים כל הגזעים הללו, ואולם ברבות מן הפלנטות שבהן שוכנות הוויות בנות שלושה-מוחות שוכנים אך ורק שלושת הטיפוסים הראשיים. גם בכמה מערכות מקומיות מסוימות קיימים רק שלושת הגזעים הללו.

בממוצע, בני האדם ניחנים בשניים-עשר חושים פיזיים מיוחדים, זאת למרות שהחושים המיוחדים של בני התמותה בעלי-שלושת-המוחות משתרעים מעט מעבר לאלו של הטיפוסים בעלי מוח אחד ובעלי-שני-מוחות; והם יכולים לראות ולשמוע הרבה יותר מאשר הגזעים של אורנטיה.

על-פי-רוב נולדים התינוקות אחד-אחד, כאשר לידות של יותר מתינוק אחד הינן בחזקת יוצאות-מן-הכלל; וכן חיי המשפחה הינם אחידים למדי בפלנטות מכל הטיפוסים. השוויון בין המגדרים שורר בכל העולמות המתקדמים; הזכר והנקבה שווים זה לזה במתת הדעת ובמעמד הרוחני. איננו מחשיבים פלנטה ככזו אשר הגיחה זה מכבר מן הברבריות כל עוד מבקש אחד המינים לרדות באחר. היבט זה של התנסות היצורים תמיד משתפר מאוד לאחר הגעתם של בן ובת חומריים.

תחלופת עונות ושינויי טמפרטורה מתרחשים בכל הפלנטות שאותן מאירה ומחממת שמש. החקלאות הינה אוניברסאלית בכל העולמות בעלי האטמוספירה; עבודת האדמה הינה העיסוק האחד המשותף לכל הגזעים המתקדמים בכל הפלנטות מעין אלה.

כלל בני התמותה נאבקים בימיהם המוקדמים באויבים מיקרוסקופיים, כפי שאתם חווים זאת כעת באורנטיה, אף שאפשר כי אינכם חווים זאת באופן כה נרחב. משך החיים משתנה בין הפלנטות השונות ונע מעשרים-וחמש שנים בעולמות הפרימיטיביים ועד לקרוב לחמש-מאות שנה בעולמות המתקדמים והוותיקים יותר.

בני האדם כולם הינם יצורים חברתיים, הן כשבט והן כגזע. החלוקות האלה לקבוצות טבועות במקור ובהרכב שלהם. נטיות כאלה עשויות לעבור התאמה רק באמצעות התקדמות הציוויליזציה וההפיכה ההדרגתית לרוחניים. הבעיות החברתיות, הכלכליות והשלטוניות של העולמות המיושבים משתנות בהתאם לגילן של הפלנטות ולשיעור שבו הן הושפעו מביקוריהם העוקבים של הבנים האלוהיים.

הדעת הינה המתת של הרוח האינסופית, והיא פועלת באופן דומה למדי בסביבות מגוונות. הדעת דומה בקרב בני-תמותה שונים בלא תלות בְּהבדלים מבניים וכימיים מסוימים המאפיינים את הטבע הפיזי של היצורים הרצוניים של המערכות המקומיות. ללא תלות בהבדלים פלנטאריים אישיים או פיזיים, החיים המנטאליים של כל סדרי בני התמותה הללו הינם דומים למדי, ונתיבותיהם המיידיות שלאחר המוות דומות מאוד זו לזו.

ואולם, לא תוכל הדעת בת התמותה לשרוד ללא הרוח האלמותית. דעתו של האדם הינה בת-תמותה; ורק מתת הרוח אלמותית היא. ההישרדות תלויה בהפיכה לרוחני באמצעות סעד המכוונן – בהולדתה ובהתפתחותה של נשמה אלמותית; או לכל הפחות, מן ההכרח שלא תתפתח התנגדות למשימת המכוונן להביא לידי התמרה רוחנית של הדעת החומרית.

יהא זה קשה למדי להציג כראוי את בני התמותה מן הסדרה הפלנטארית משום שאתם יודעים כה מעט על אודותיהם, ומשום שקיימת ביניהם שונוּת רבה כל-כך. מכל מקום, ניתן ללמוד על אודות יצורים בני-תמותה מנקודות מבט רבות, וביניהן הבאות:

1. התאמה לסביבה פלנטארית.

2. סדרות טיפוס-המוח.

3. סדרות קליטת-הרוח.

4. עידנים פלנטאריים-בני-תמותה.

5. סדרות של קִרבה בין יצורים.

6. סדרות של היתוך-עם-מכוונן.

7. שיטות הִמלטוּת מן הארץ.

הספֵירות המיושבות של שבעת יקומי העל מאוכלסות בבני-תמותה אשר מסווגים בה-בעת לאחת או ליותר מן הקטגוריות של שבע המחלקות המוכללות האלה של יצורים חיים אבולוציוניים. ואולם, אפילו הסיווגים המוכללים הללו אינם כוללים את האֶמְצַעוֹפִים, ואף לא צורות מסוימות אחרות של חיים תבוניים. העולמות המיושבים, כפי שהוצגו במסמכים אלו, מאוכלסים ביצורים בני-תמותה, ואולם קיימות גם צורות חיים אחרות.

1. התאמה לסביבה פלנטארית. מנקודת המבט של התאמת חיי היצורים לתנאי הסביבה של הפלנטה, קיימות שלוש קבוצות כלליות של עולמות מיושבים: קבוצת ההתאמה השגרתית, קבוצת ההתאמה הקיצונית והקבוצה הניסיונית.

ההתאמות הרגילות לתנאי הסביבה הפלנטאריים מצייתות לתבניות הפיזיות הכלליות אשר נדונו לעיל. עולמותיהם של הלא-נושמים מאופיינים בהתאמות היסודיות או הקיצוניות, ואולם בקבוצה זו נכללים גם טיפוסים אחרים. לרוב מותאמים העולמות הניסיוניים באופן אידיאלי לצורות החיים הטיפוסיות, ובפלנטות שכאלה, המהוות אחת מתוך כל עשר, מנסים נשאי החיים לייצר וואריאציות מועילות בתכנוני החיים הסטנדרטיים. מכיוון שעולמכם הינו פלנטה ניסיונית, הוא נבדל מאוד מן הפלנטות אחיותיו אשר בשטניה; צורות חיים רבות אשר הופיעו באורנטיה לא תמצאנה במקומות אחרים; ובדומה לכך, נעדרים מן הפלנטה שלכם מינים מצויים רבים.

ביקום של נבאדון, כלל עולמות החיים-אשר-הותאמו מחוברים יחדיו באופן סדרתי ומהווים תחום מיוחד של עניינים ביקום אשר נתונה לו תשומת ליבם של המנהלים המוקצים לכך; וכל העולמות הניסיוניים הללו מפוקחים תקופתית בידי סגל של מנהלים ביקום, אשר בראשו עומד הסופיון הוותיק הידוע בשטניה בשם טָאבָּאמָנְטִיָה.

2. סדרות טיפוס-המוח. האחידות הפיזית היחידה בקרב בני התמותה הינה המוח ומערכת העצבים; ואף-על-פי-כן, קיימים שלושה סוגי ארגון בסיסיים של המנגנון המוחי: מוח-אחד, שני-מוחות ושלושה-מוחות. בני אורנטיה משתייכים לטיפוס בן שני-המוחות, אשר במידת מה הינו בעל דמיון רב יותר, הרפתקני יותר ופילוסופי יותר מאשר טיפוס בני התמותה בעלי מוח-אחד, אך יחד עם זאת אלו פחות רוחניים, אתיים ופולחניים מאשר סדרי שלושת-המוחות. ההבדלים הללו במוח מאפיינים אפילו את התקופה הקדם-אנושית של הקיום החייתי.

באמצעות הקְבלה, תוכלו לתפוש מתוך הטיפוס המצוי באורנטיה בעל שתי ההמיספֵרות של קליפת המוח, דבר-מה על אודות הטיפוס בעל מוח-אחד. הדרך הטובה ביותר להבין את המוח השלישי של הסדרים בעלי שלושת-המוחות היא כהתפתחות של המוח הנמוך יותר, או הבסיסי יותר, שלכם, אשר מתפתח עד לנקודה שבה עיקר פעולתו היא השליטה על הפעילויות הפיזיות, ובכך הוא מותיר את שני המוחות העליונים חופשיים לעסוק בעיסוקים גבוהים יותר: האחד לתפקודים האינטלקטואליים והאחר לפעילויות השכפול-הרוחני של מכוונן המחשבה.

בעוד שההישגים הארציים של הגזעים אשר להם מוח-אחד הינם מעט מוגבלים בהשוואה לאלו של הסדרים אשר להם שני-מוחות, בפלנטות הוותיקות של קבוצת שלושת-המוחות מתקיימות ציוויליזציות שהיו מדהימות את בני אורנטיה, ואשר במידת מסוימת היו מביישות את זו שלכם באמצעות ההשוואה. העולמות של בני התמותה בעלי שני-מוחות יכולים להשתוות לספֵירות של בעלי שלושת המוחות בהיבטים של התפתחות מכאנית וציוויליזציה חומרית, ואפילו בהתקדמות האינטלקטואלית. ואולם בכל הנוגע לשליטה הגבוהה יותר בדעת ולהתפתחות של יחסי-הגומלין בין האינטלקטואלי לרוחני, אתם נחותים במידת-מה.

בכל ההַערכות ההשוואתיות מעין אלה, הנוגעות להתקדמות האינטלקטואלית או להישגים הרוחניים של כל עולם או של כל קבוצת עולמות, יהא זה אך הוגן להכיר בגיל הפלנטה; הרבה, הרבה מאוד תלוי בגיל, בסיועם של המרוממים הביולוגיים ובמשימות העוקבות של הסדרים השונים של הבנים האלוהיים.

אף-על-פי שהעמים בעלי שלושת-המוחות מסוגלים להגיע לאבולוציה פלנטארית מעט גבוהה יותר מזו של הסדר אשר לו מוח-אחד ומזו הסדר שלו שני-המוחות, לכולם יש אותו טיפוס של פלסמת חיים וכולם עוסקים בפעילויות הפלנטאריות שלהם באופנים דומים, וזאת בדומה מאוד לבני האדם באורנטיה. שלושת הטיפוסים הללו של בני-תמותה פזורים ברחבי עולמות המערכות המקומיות. במרבית המקרים, לתנאים הפלנטאריים הייתה רק נגיעה מועטה להחלטותיהם של נשאי החיים באשר למיקומם של סדרים מגוּונים אלו של בני-תמותה בעולמות השונים; זוהי זכותם של נשאי החיים לתכנן ולבצע כך.

לשלושת הסדרים הללו נתונה הזדמנות שווה בנתיבת ההרקעה. כל אחד מהם חייב לחצות את אותו סולם התפתחות אינטלקטואלית, וכל אחד מהם חייב לעמוד באותם מבחני התקדמות רוחניים. ניהול המערכת ושליטת-העל של הקונסטלציה של העולמות השונים הללו חפים באופן אחיד מן האפליה; ואפילו השלטון של הנסיכים הפלנטאריים הינו זהה.

3. סדרות קליטת-הרוח. קיימות שלוש קבוצות של תוכן-דעת, כפי שהדבר מתייחס למגע עם ענייני רוח. סיווג זה אינו מתייחס לסדרי בני התמותה בעלי המוח האחד, שני המוחות או שלושת המוחות; הוא מתייחס בראש ובראשונה לכימיה של הבלוטות, וליתר דיוק לארגון של בלוטות מסוימות ביחס לגופים של יוֹתֶרֶת המוח. לגזעים שבעולמות מסוימים יש בלוטה אחת, לאחרים שתיים, כמו לבני אורנטיה, בעוד שבספֵירות אחרות יש לגזעים שלושה מן הגופים הייחודיים הללו. הדמיון ויכולת הקליטה הרוחנית הטבועים מושפעים בבירור מן ההבדלים במתת כימי זה.

מבין טיפוסי קליטת-הרוח, שישים-וחמישה אחוזים משתייכים לקבוצה השנייה, בדומה לגזעים של אורנטיה. שנים-עשר אחוזים משתייכים לטיפוס הראשון, ובאופן טבעי קולטים פחות; זאת בעוד שעשרים-ושלושה אחוזים נוטים יותר לרוחני במהלך חייהם הארציים. ואולם, הבדלים מעין אלו אינם שורדים את המוות הטבעי; ההבדלים הגזעיים הללו כולם תקפים אך ורק לחיים בגוף.

4. עידנים פלנטאריים-בני-תמותה. סיווג זה מכיר בעידני הזמן העוקבים כפי שהם משפיעים על מעמדו הארצי של האדם ועל יכולתו לקבל סעד שמימי.

החיים מאותחלים על הפלנטות בידי נשאי החיים, אשר משגיחים על התפתחותם עד לזמן-מה לאחר הופעתו האבולוציונית של האדם בן התמותה. בטרם נשאי החיים עוזבים פלנטה, הם מכוננים, כמתחייב, נסיך פלנטארי כשליטו של העולם. יחד עם שליט זה מגיעה מכסה מלאה של עוזרים כפיפים ושל סועדים מסייעים, ועם הגעתו מתבצע השיפוט הראשון של החיים ושל המתים.

עם הופעתן של קבוצות בני אנוש, מגיע נסיך פלנטארי זה על-מנת לייסד ציוויליזציה אנושית ולמקד את החברה האנושית. עולמכם מלא-הבלבול אינו מהווה אמת-מידה לשלטונם המוקדם של נסיכים פלנטאריים, משום שהיה זה בתחילתו של ממשל כזה באורנטיה כאשר חָבַר הנסיך הפלנטארי שלכם, קַאלִיגָאסְטִיָה, למרידתו של ריבון המערכת, לוציפר. מני אז הפלנטה שלכם מתנהלת במסלול סוער.

בעולם אבולוציוני רגיל, ההתקדמות הגזעית מגיעה לשיאה הביולוגי הטבעי במהלך שלטונו של הנסיך הפלנטארי, וזמן קצר לאחר מכן שולח ריבון המערכת לפלנטה זו בן ובת חומריים. הוויות מיובאות אלה משמשות כמרוֹממות ביולוגיות; כישלונן של אלה באורנטיה גרמה לסיבוך נוסף בהיסטוריה של הפלנטה שלכם.

כאשר ההתקדמות האינטלקטואלית והאתית של גזע אדם מגיעה לגבול ההתפתחות האבולוציונית, או אז מגיע בן אָווֹנָאל של פרדיס במשימת סמכות; ולאחר מכן, כאשר מתקרב המעמד הרוחני של עולם כזה לגבול ההישג הטבעי שלו, כי אז מגיע בן-של-מתת של פרדיס לביקור בפלנטה. המשימה העיקרית של בן מתת הינה לבסס את מעמד הפלנטה, לשחרר את רוח האמת על-מנת שתתפקד בפלנטה, ובכך תתאפשר הגעתם האוניברסאלית של מכוונני המחשבה.

וכאן, שוב, נבדלת אורנטיה: מעולם לא הייתה משימת סמכות בעולמכם, ואף בן המתת שלכם לא היה מסדר האוונאלים; הפלנטה שלכם נהנתה מאות הכבוד של היותה פלנטת הבית בר התמותה של הבן הריבון, מיכאל מנבאדון.

כתוצאה מן הסעד של כל הסדרים העוקבים של הבנים האלוהיים, מתחילים העולמות המיושבים והגזעים המתקדמים שלהם להתקרב לשיאה של האבולוציה הפלנטארית. עולמות כאלו הופכים כעת בשלים למשימה הסופית, להגעתם של הבנים המורים של השילוש. עידן זה של הבנים המורים של השילוש הינו המבואה של העידן הפלנטארי הסופי – האוטופיה האבולוציונית – עידן האור והחיים.

סיווג זה של בני האדם יזכה לתשומת לב ייחודית במסמך שבהמשך.

5. סדרות של קרבה בין יצורים. הפלנטות אינן מאורגנות רק אנכית, במערכות, קונסטלציות וכן הלאה, אלא ניהול היקום מאפשר גם את היווצרותן של קבוצות אופקיות בהתאם לטיפוס, לסדרה וליחסים האחרים. ניהול אופקי זה של היקום נוגע יותר לתיאום השורר בין פעילויות קרובות זו לזו אשר טופחו באופן עצמאי בספֵירות שונות. על סדרות קרבה אלה של יצורים יקומיים מפקחים באופן תקופתי גייסות משולבים מסוימים של אישיויות גבוהות אשר בראשם עומדים סופיונים עתירי-ניסיון.

גורמי קִרבה אלו באים לידי ביטוי בכל הרמות, הואיל וסדרות קרבה מתקיימות בין אישיויות לא-אנושיות, כמו גם בקרב יצורים בני-תמותה – ואפילו בין סדרים אנושיים ועל-אנושיים. ההוויות התבוניות מתייחסות זו לזו אנכית בשתים-עשרה קבוצות גדולות של שבע חטיבות כל אחת. התיאום בין קבוצות ייחודיות אלה של הוויות חיות מתבצע, כפי הנראה, באמצעות טכניקה, אשר איננה מובנת עד סופה, של ההוויה העליונה.

6. סדרות ההיתוך-עם-מכוונן. הסיווג הרוחני, או החלוקה הרוחנית, לקבוצות של כלל בני התמותה, במהלך התנסות טרום-ההיתוך שלהם, נקבע באופן בלעדי על סמך היחס שבין סטאטוס האישיות לבין משגוח המסתורין השוכן. כמעט תשעים אחוזים מן העולמות המיושבים בנבאדון מאוכלסים בבני-תמותה מותכי-מכוונן; וזאת בשונה מיקום סמוך אשר בו רק במעט יותר ממחצית העולמות שוכנות הוויות משוּכַּנות-מכוונן אשר מועמדות להיתוך נצחי עמו.

7. שיטות הִמלטות מן הארץ. קיימת אך ורק דרך בסיסית אחת שבה ניתן לאתחל חיים אנושיים יחידניים בעולמות המיושבים, והיא באמצעות רבייה ולידה טבעית של יצורים; ואולם, קיימות טכניקות רבות שבאמצעותן חומק האדם ממעמדו הארצי וזוכה בגישה לזרם הנע פנימה של מרקיעי-פרדיס.

כלל הטיפוסים הפיזיים השונים וכלל הסדרות הפלנטאריות השונות של בני-תמותה נהנות באופן דומה מן הסעד של מכוונני המחשבה, של המלאכיות השומרות ושל הסדרים השונים של קהילות השליחים של הרוח האינסופית. כולם כאחד משתחררים מאזיקי הבשר באמצעות שחרור המוות הטבעי, וכולם כאחד ממשיכים משם אל העולמות המורונטיים של אבולוציית הרוח ושל התקדמות הדעת.

מעת לעת, בהתאם לבקשת השלטונות הפלנטאריים או שליטי המערכת, נערכות תחיות-מתים מיוחדות של השורדים הנמים את שנתם. תחיות שכאלה נערכת לפחות אחת לאלף שנים למניין הזמן הפלנטארי, כאשר לא כולם מקיצים, אך "רַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ". תחיות מיוחדות אלה מהוות הזדמנות לשנע קבוצות מיוחדות של מרקיעים לשירות ספציפי בתוכנית הרקעת בני התמותה של היקום המקומי. לתחיות מיוחדות אלה קיימות הן סיבות מעשיות והן חיבורים סנטימנטאליים.

לאורך עידניו המוקדמים של עולם מיושב, רבים נקראים לספֵירות העליונות בעת תחיות המתים המיוחדות ותחיות אלף השנים, ואולם רוב השורדים מקבלים את אישיותם מחדש עם חנוכתו של עידן חדש הקשור בהתגלותו של בן אלוהי של שירות פלנטארי.

1. בני-תמותה מן הסדר השורד הקבוצתי או של סיום-עידן. עם הגעתו של המכוונן הראשון לעולם מיושב מופיעות גם השרפים השומרות; הן הינן הכרחיות להימלטות מן הארץ. במהלך כל התקופה נעדרת-החיים שבה נמים השורדים, מוחזקים הערכים הרוחניים והמציאויות הנצחיות של נשמותיהם האלמותיות והחדשות שזה עתה התפתחו במשמורת-קודש בידי השרפים השומרות האישיות או הקבוצתיות.

השומרות הקבוצתיות הממונות על השורדים הנמים לעולם פועלות יחד עם הבנים השופטים בעת הופעתם בעולמות. "וְאָז יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו וִיקַבֵּץ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת". עם כל שרפים הממונה על הפיכתו מחדש של שורד נם לאישיות, פועל המכוונן השב – אותו רסיס אלמותי של האב אשר חי בקרבו בתקופת חייו כבשר ודם – וכך משוחזרת זהותו ואישיותו קמה לתחייה. במהלך השינה של נתיניהם, משרתים מכווננים אלו המצויים-בהמתנה בדיווינינגטון; לעולם הם אינם שוכנים בְּדעת בת-תמותה אחרת בתקופת ביניים זו.

בעוד שבעולמות הוותיקים יותר שבהם שוכנים בני-תמותה מצויים אותם סוגי בני-אדם מפותחים לעילא ורוחניים באופן כה מעודן, עד כי הם פטורים למעשה מן החיים המורונטיים, העידנים המוקדמים יותר של הגזעים אשר מקורם מן החי מתאפיינים בבני-תמותה פרימיטיביים, אשר הינם כה בלתי-בשלים עד שההיתוך עם המכוונן שלהם הוא בלתי-אפשרי. התעוררוּתם מחדש של בני-תמותה אלו מושגת באמצעות השרפים השומרת, בצירוף מנה יחידנית מרוחו האלמותית של המקור והמרכז השלישי.

וכך מקבלים השורדים הנמים של העידן הפלנטארי את אישיותם מחדש בעת מִפקדי סיום העידן. ואולם, באשר לאישיויות העולם אשר אינן ברות-הצלה, אף רוח אלמותית לא תהא נוכחת על-מנת לפעול לצד השומרות הקבוצתיות של הגורל, ודבר זה מחולל את חדלות קיומו של היצור. אף-על-פי שכמה מן הרשומות שלכם תיארו את מאורעות אלו כמתרחשים בפלנטות שבהן מתים בני התמותה, לאמיתו של דבר הם מתרחשים בעולמות העליונים.

2. בני-תמותה של סדרי ההרקעה היחידניים. התקדמותו היחידנית של בן-תמותה נמדדת על-פי ההישגים העוקבים ועל-פי החצייה (התמחות) של שבעת המעגלים הקוסמיים. מעגלים אלו של התקדמות בת-התמותה הינם רמות חוברות זו לזו של ערכים אינטלקטואליים, חברתיים, רוחניים, וכן של בוננות-קוסמית. בהתחילם בחוץ במעגל השביעי, כמהים בני התמותה אל המעגל הראשון, וכל אלו אשר הגיעו אל המעגל השלישי מקבלים מייד שומרות גורל אישיות הצמודות אליהם. בני-תמותה אלו עשויים לקבל מחדש את אישיותם בחיים המורונטיים באופן עצמאי מסיומי העידנים או ממשפטים אחרים.

במהלך העידנים המוקדמים של עולם אבולוציוני, רק בני-תמותה מעטים עומדים למשפט ביום השלישי. ואולם, עם חלוף העידנים, יותר ויותר שומרות גורל אישיות מוקצות לבני התמותה המתקדמים, וכך הולך וגדל מספרם של היצורים המתפתחים הללו, אשר זוכים לקבל את אישיותם-מחדש בעולם העליון הראשון ביום השלישי שלאחר המוות הטבעי. במקרים כאלה מסמלת חזרתו של המכוונן את התעוררותה של הנשמה האנושית, וזוהי ההפיכה מחדש של המת לאישיות, ממש כפי שהדבר מתבצע בעת המפקד ההמוני עם סיומו של עידן בעולמות האבולוציוניים.

קיימות שלוש קבוצות של מרקיעים יחידניים: הפחות מתקדמים נוחתים בעולם העליון הראשון, או התחילי. הקבוצה המתקדמת יותר עשויה להצטרף לנתיבה המורונטית בכל אחד מן העולמות העליונים המצויים בתווך, וזאת בהתאם להתקדמותם הקודמת בפלנטה. ואילו המתקדמים ביותר מקרב סדרים אלו מתחילים את התנסותם המורונטית ממש בעולם העליון השביעי.

3. בני-תמותה של סדרי ההרקעה המותנים-בניסיון. בעיני היקום, מכוֹננת הגעתו של המכוונן את קיומה של הזהות, ומקומן של ההוויות אשר בהן שוכן-מכוונן הוא במפקד המשפט. ואולם, החיים הזמניים בעולמות האבולוציוניים הינם חסרי-וודאות, ורבים מתים בצעירותם בטרם יוכלו לבחור בנתיבת פרדיס. ילדים ונערים משוּכַּני-מכוונן שכאלו הולכים אחר ההורה בעל המעמד הרוחני המתקדם יותר, וכך מגיעים לעולם הסופיונים של המערכת (בית הילדים של הניסיון) ביום השלישי, במסגרת תחיית-מתים מיוחדת, או במסגרת מִפקדי אלף-השנים הרגילים ומִפקדי סיומי עידן.

ילדים שמתים כאשר הם צעירים מדי מכדי שישכון בקרבם מכוונן מקבלים את אישיותם מחדש בעולם הסופיונים של המערכות המקומיות בשעה שאחד מן ההורים מגיע אל העולמות העליונים. הילד רוכש ישות פיזית עם היוולדו כבן-תמותה, ואולם בכל העניינים הנוגעים להישרדות, נחשבים כל הילדים חסרי-המכוונן כמסופחים עדיין להוריהם.

עם בוא הזמן המתאים מגיעים מכווני המחשבה לשכון בקטנים הללו; זאת בעוד שהסעד השרפי, הניתן לשתי הקבוצות של סדרי השורדים המותנים-בניסיון, הינו זהה באופן כללי לזה הניתן להורה המתקדם יותר, או שקולה לזו של ההורה במקרה שרק הורה אחד שורד. בלא קשר למעמד של הוריהם, אלו המגיעים למעגל השלישי זוכים לקבל שומרות אישיות.

בתי-ילדים דומים של ניסיון מוחזקים בספֵירות הסופיונים של הקונסטלציה ושל מטה היקום בעבור ילדיהם חסרי-המכוונן של סדרי המרקיעים המותאמים הראשי והמשני.

4. בני-תמותה מסדרי המרקיעים המותאמים המשניים. אלו בני האדם המתקדמים של העולמות האבולוציוניים האמצעיים. ככלל, הם אינם חסינים בפני המוות הפיזי, ואולם הם פטורים מן המעבר דרך שבעת העולמות העליונים.

הקבוצה הפחות מושלמת מקיצה מחדש במטה המערכת המקומית שלה ועוקפת רק את העולמות העליונים. קבוצת הביניים הולכת אל עולמות האימון של הקונסטלציה; הם עוקפים את כלל התוכנית המורונטית של המערכת המקומית. והלאה יותר, בהתקדם העידנים הפלנטאריים של המאמץ הרוחני, שורדים רבים מתעוררים במטה הקונסטלציה ומשם מתחילים את הרקעתם לעבר פרדיס.

ואולם, בטרם יכולות מי מהקבוצות האלה להמשיך הלאה, הן חייבות לחזור לאחור ולשמש כְּמורים בעולמות שאותם פספסו, ובכך לרכוש התנסויות רבות כמורים בעולמות שמעליהם דילגו כתלמידים. לאחר מכן, הם ממשיכים כולם לפרדיס בדרכים המצוּווֹת להתקדמותם של בני התמותה.

5. בני-תמותה מסדר המרקיעים המותאם הראשי. בני התמותה הללו שייכים לחיים מטיפוס ההיתוך-עם-מכוונן, ואולם לרוב הם מייצגים את השלבים הסופיים של ההתפתחות האנושית בעולם מתפתח. הוויות מהוללות אלה פטורות ממעבר דרך שערי המוות; הן כפופות לתפישה בידי הבן; והן מועתקות מקרב החיים ומופיעות באופן מיידי בנוכחותו של הבן הריבון במטה היקום המקומי.

אלו הם בני-תמותה אשר עוברים היתוך עם מכוונניהם במהלך החיים בגוף, ואישיויות מותכות-עם-מכוונן מעין אלה חוצות את החלל בחופשיות בטרם הן עוטות צורה מורונטית. נשמות מותכות אלה נעות באמצעות היסע מכוונן ישיר אל עבר אולמות התחייה של הספירות המורונטיות הגבוהות יותר, שם הן מקבלות את הכסות המורונטית התחילית, ממש כשם שעושים כל יתר בני התמותה אשר מגיעים מן העולמות האבולוציוניים.

סדר הרקעת בני-תמותה מותאם ראשי זה עשוי להיות תקף בעבור יחידים מכל אחת מן הסדרות הפלנטאריות, החל מן השלב הנמוך ביותר ועד לשלב הגבוה ביותר של עולמות ההיתוך-עם-מכוונן; ואולם, לעיתים תכופות היא פועלת על הספֵירות הוותיקות יותר, לאחר שאלֶה הפיקו את התועלות מביקוריהם הרבים של הבנים האלוהיים.

עם כינונו של העידן הפלנטארי של אור וחיים, רבים מגיעים לעולמות היקומיים המורונטיים באמצעות שיטת ההעתקה המותאמת הראשית. הלאה מכך, בשלבים המתקדמים של הקיום המבוסס, כאשר מרבית בני התמותה אשר עוזבים את העולם נכללים במחלקה זו, נחשבת הפלנטה כמשתייכת לסדרה זו. המוות הטבעי הופך לנדיר יותר ויותר בספֵירות האלה, אשר התייצבו מזה זמן רב באור ובחיים.

[הוצג על-ידי מלכיצדק מבית הספר לניהול פלנטארי של ירושם].